מה מקומו של הספר בעולם הדיגיטלי? האם הספר הישן והטוב, המודפס על נייר, שאפשר לקרוא בו ולאחר מכן להניחו בארון הספרים – ישרוד את התחרות עם כל המכשירים האלקטרוניים? האם בעידן שבו אפשר בלחיצת מקש להגיע למאגרים של עשרות אלפי ספרים, עדיין יש צורך בספרייה ביתית?

זו שאלה שהעולם כולו דן בה, ועדיין קשה לדעת לאן הדברים הולכים. לספרי היהדות יש פינת הצלה ייחודית בדמות השבת והמועדים. בימים האלה מי שרוצה ללמוד או לקרוא חייב לחזור אל האותיות המודפסות על נייר, ואי-אפשר להשתמש בכלים האלקטרוניים. ועדיין אפשר לתהות אם לא דיי ליהודי מן השורה במספר מצומצם של ספרים, שישמשו אותו בשבתות ובמועדים, ואילו בימות החול ילמד ויקרא באמצעים החדשים.

אווירה יהודית בבית

בשורות הבאות נתעלם לרגע מהשאלה אם אכן מכשירים דיגיטליים יכולים להחליף את הספר הפיזי, מבחינת התחושה, הנוחות, חוויית הקריאה וכדומה. נתמקד בהיבט שלא תמיד נותנים עליו את הדעת – האווירה שספרי הקודש יוצרים בבית.

בכל פעם שאנשים שלא גדלו באווירה דתית מבקרים בבית שומר מצוות הם מתפעמים ממראה ארון הספרים, המוצב בדרך כלל בסלון. יש לו נוכחות שאינה מאפשרת להתעלם ממנו. עצם קיומו מעיד כי בני הבית חשים אהבה וכבוד לספרים, ולכן הם מפארים בהם את ביתם.

כל דבר שאדם רואה או שומע מותיר עליו חותם כלשהו, חיובי או שלילי. שום הורה אחראי לא יחזיק בביתו דברים שליליים ויטען שאין לזה שום השפעה על ילדיו. עצם הקִרבה לדבר מסוים, עצם העובדה שאנו רואים אותו תכופות – כל זה משפיע, על המבוגרים ועל ילדים. ספרי קודש המצויים בבית, במקום בולט וגלוי, יוצרים אווירה של קדושה בבית.

מלבד האווירה שארון הספרים משרה, כשהוא ניצב מולך, הוא מזמין אותך לגשת אליו, להוציא ספר, לעלעל בו, להימשך לקטע מעניין ומסקרן. זו תזכורת מתמדת להיותנו עם הספר, השואב מן המקורות העתיקים שלנו את עוצמות הרוח, האמונה והחוכמה.

ספרי החובה

לכן חשוב להחזיק בבית ספרי קודש רבים, גם אם מבחינה מעשית נראה כי דיי לנו במספר מצומצם יותר של ספרים. עצם נוכחותם עושה את שלה, ומי יודע, אולי יום אחד אנחנו או ילדינו נתעניין בספר כלשהו, נפתח אותו ונקרא בו.

יש ספרים החייבים להימצא בכל בית יהודי. אלה ספרי היסוד: חמישה חומשי תורה, סידור תפילה, תהילים. כמו-כן חיוני שיהיה בבית קיצור שולחן ערוך, או ספר דומה המכנס את ההלכות היום-יומיות. זה ה'מדריך למשתמש' שצריך להימצא בהישג ידו של כל אדם מישראל.

הרבי מליובאוויטש הפך את הרעיון הזה למבצע וקרא לו 'בית מלא ספרים'. לאמור: יש להשתדל שכל יהודי יחזיק בביתו ספרי קודש, שיכניסו אווירה של קדושה לתוך הבית. ומי שכבר יש לו ספרים – שיגדיל את ספרייתו, כי התורה אין-סופית ונביעת הספרים החדשים אף היא זורמת תמיד.

ספרי קודש בבית, אווירה יהודית בבית (צילום: (shutterstock