אחת ההתמודדויות המרכזיות של העולם המודרני היא בשאלת האיזון בין עבודה ומשפחה, עסק ובית. במקומות רבים יום העבודה התארך מאוד, והוא נמשך אל תוך הלילה. גם כשהאדם יוצא מהמשרד או מהמפעל, העבודה רודפת אחריו במיילים ובמסרונים, והכול כביכול דחוף ואינו סובל דיחוי.

האדם המבקש להצליח במקום עבודתו, להצטיין ולהתקדם, נשאב בקלות אל תוך המערבולת הזאת. הוא ימצא תירוצים להצדקת דחיקת חיי המשפחה, הילדים והצרכים הרוחניים הצידה: זה רק בתקופה הקריטית של הפרויקט (אבל אחריו יבוא עוד פרויקט). זה רק כדי שהבוס החדש יתרשם ממסירותי לעבודה (ואז הבוס יתחלף והכול יתחיל מחדש).

אבנים מגינות

רוב בני-האדם יקלטו את גודל הטעות רק כשהנזק המצטבר יטלטל את חייהם. כשה'שלום בית' יתערער. כשהילדים יגיבו בדרכים משלהם על היעדרותם של ההורים בשעה שהיו זקוקים להם. כשתחושת תסכול חריפה תמלא את האדם, על מירוץ מטורף שגזל ממנו את מיטב שנותיו.

כאשר יעקב אבינו יצא מאוהלי התורה אל אתגרי החיים, הוא עשה שני דברים: ראשית, התפלל. הוא ידע שאל לו לאדם לבטוח בעצמו וביכולותיו, אלא הוא נדרש לשים את מבטחו בבורא העולם ולהתפלל אליו שיעמוד לצידו וישלח ברכה במעשה ידיו. הדבר השני הוא סימבולי – הוא הקיף את ראשו באבנים, כאשר שכב לישון.

מסביר הרבי מליובאוויטש שהקפת הראש באבנים מסמלת את החלטתו הנחושה של יעקב אבינו לשמור על הראש ולא להניח לו להיסחף אל המולת חיי הפרנסה. אכן, צריך לעבוד ולהתפרנס, והעבודה צריכה להיעשות במסירות (כפי שתיאר יעקב באוזני לבן את מסירותו לעבודתו), אבל את הראש צריך לשמור.

וזו השאלה שכל אדם צריך לשאול את עצמו: איפה ה'ראש' שלי? היכן חיי האמיתיים? האם אני חי בעבודה ובא הביתה לישון, או שיש לי חיים משלי – חיים רוחניים, קביעות עיתים לתורה, חיי משפחה, חיים של גידול ילדים וחינוכם; ויש לי גם עבודה שמספקת לי פרנסה?

את הראש יעקב מקיף באבנים, וגם הן נושאות בתוכן משמעות סמלית. האבנים מייצגות קשיחות, יציבות, קביעות. ההגנה על הראש יכולה להיעשות רק על-ידי החלטות תקיפות ונחושות, ולא באמצעות סברות ונימוקים הגיוניים. השכל גמיש למדיי, והוא עלול להתכופף לנוכח לחצים למיניהם. אבל כאשר בתחילת דרכו האדם קובע לעצמו כללי ברזל, שמהם לא יסטה – אלה ישמרו עליו שלא ייסחף למחוזות בלתי-רצויים.

החיים האמיתיים

חייו האמיתיים של יהודי הם לימוד תורה, עשיית חסד, עזרה לזולת, גידול ילדים הממשיכים את מסורת האבות. אלה הנכסים האמיתיים המלווים את האדם בעולם הזה ובעולם הבא. אלה הדברים המעניקים משמעות אמיתית לחיים ותחושת אושר ממשית.

חבל להתעורר בגיל ארבעים או חמישים ולגלות שבעצם החיים הוחמצו בלהט מרדף מטורף אחר כסף וחומרנות. נלך בדרכו של יעקב אבינו, וכמותו נזכה לחזור בשלום עם משפחה מפוארת ועתיד מזהיר.

החלטות נחושות לקראת אתגרי החיים. יעקב ומרעה הצאן (ציור: יהושע וייסמן)