במפגשים בין שלוחי הרבי בעולם ובין שלוחים בארץ עולה לעיתים השאלה, איזו שליחות קשה ומאתגרת יותר. במבט ראשון נראה שהשליחות בקצווי תבל קשה יותר. הריחוק, הבדידות, קשיי החינוך, המורכבות הכרוכה בהשגת מזון כשר. גם חיפוש היהודים בפינצטה הוא אתגר לא פשוט.

במובן זה בארץ הרבה יותר קל. גם מי שמתגורר במקום מרוחק יחסית, יכול להגיע בנסיעה לא ארוכה למרכז שבו מצויים כל הצרכים. בית ספר מתאים לילדים אפשר למצוא בסביבה, ולכל היותר הנסיעה אליו תהיה ארוכה במקצת. ויהודים יש כאן בשפע, כמעט כחול אשר על שפת הים...

לא קל בארץ

אבל במובנים אחרים המצב הפוך. יהודים בחוץ לארץ מרגישים יותר את הצורך בקשר עם בית חב"ד. רואים זאת מדי יום ביומו בבתי חב"ד למטיילים. צעירים שכאן בארץ לא הרגישו שום צורך להתחבר לדת ולמסורת, ולא עלה על דעתם להיכנס לבית חב"ד או למקום דומה – מחפשים שם את בית חב"ד וחשים רצון להשתתף בתפילה, בסעודת חג או בשיעור תורה.

היהודי החי בחוץ לארץ מרגיש שהוא זקוק לחיבור עם היהדות והמסורת כדי לחוש יהודי. כאן בארץ יכולה להשתרש תחושה שדיי בעצם המגורים בארץ, הדיבור בשפה העברית וההתרועעות עם יהודים כדי להיות יהודי. לכן בעוד בחוץ לארץ השליח מספק צורך גלוי ומודע, בארץ הוא נדרש לשכנע שהצורך הזה בכלל קיים.

דווקא משום כך הפעילות בארץ חיונית ונחוצה יותר. הצעיר הישראלי גדל בתחושה שהיהדות אינה חסרה לו, ואין הוא יודע שעליו לחפשה. כבוגר מערכת החינוך הישראלית הוא חש שקיבל את הידע הדרוש לו, ואין לו מושג עד כמה חסרות לו הידיעות הבסיסיות ביותר במורשת ישראל.

שלא כצעירים בחוץ לארץ, שרבים מהם סופגים בבית את המסר שעליהם לחפש בני-זוג יהודים, הצעיר הישראלי המצוי לא חונך על ברכי הערך הזה. להפך, בכלי תקשורת מוצגת ההתנגדות לנישואים מעורבים כדעה קדומה ואף כגזענות. לא אחת מתפרסמות כתבות המתארות נישואים מעורבים בצבעים חיוביים, כצעד נועז השובר סטיגמות. כשצעיר כזה יוצא לעולם, אין לו כוחות נפש להימנע מקשר המוביל להתבוללות.

חיבור נדיר

827 שליחי חב"ד ברחבי הארץ, המפעילים 412 בתי חב"ד, מתחילים את פעילותם מנקודה קשה הרבה יותר. גם המתח הפוליטי בארץ והמאבקים בנושאי דת ומדינה אינם מקילים את העבודה. ואף-על-פי-כן השלוחים עושים את עבודתם ומגיעים להישגים מרשימים ומרגשים.

בהיות חב"ד גוף א-פוליטי, אין לה החיבור לתקציבי מדינה נדיבים. השליח נדרש להשיג את המימון לפעילותו בכוחות עצמו. לצרף פרוטה לפרוטה ולגייס עוד תורם ועוד שותף. אבל כשנכנסים לאותם בתי חב"ד רואים את החיבור הנפלא שנוצר שם בין יהודים מכל העדות והמעמדות. כולם מרגישים שם תחושת בית, שבו מקבלים כל יהודי באהבה ובמאור פנים, ושבו אחדות ישראל היא מציאות ממשית ולא ססמה.

שליחות בארץ. חלק מהשלוחים בתצלום הקבוצתי בכינוס השנתי אשתקד (צילום: שניאור שיף)