ועתה יגדל נא כח אד' (במדבר יד,יז)
לאחר חטא המרגלים התפלל משה לקב"ה וביקש ממנו למחול לעם-ישראל. בתוך תפילתו אמר: "ועתה יגדל-נא כוח א-דני". ידוע, שכל שם משמותיו של הקב"ה רומז למידה מסויימת. שם 'אלוקים' מציין את מידת הדין, שם 'הוי'ה' - את מידת הרחמים, ושם 'א-דני' מסמל את כוח האדנות והשלטון של הקב"ה.
לאור זאת יש להבין מדוע השתמש משה רבנו דווקא בביטוי "כוח א-דני". לכאורה היה עליו לומר "כוח הוי'ה", כדי להגדיל את מידת הרחמים של הקב"ה, ולא לציין דווקא את מידת האדנות, הקשורה יותר עם מידת הדין. כמו-כן דרוש ביאור מדוע השתמש משה רבנו בביטוי זה דווקא לאחר חטא המרגלים, ולא כשביקש מהקב"ה למחול לעם-ישראל על חטא העגל ועל חטאים נוספים.
פגימה באדנות
התשובה לשתי השאלות היא אחת: המרגלים ניסו להניא את לב העם מלהיכנס לארץ-ישראל, משום שכפרו ביכולתו של הקב"ה לחולל ניסים ולהתגבר על קשיי הכניסה לארץ-ישראל. הם טענו: "לא נוכל לעלות אל העם (היושב בארץ), כי חזק הוא ממנו (מהקב"ה, כביכול)". הם פגמו באדנותו של הקב"ה ובעובדה ש"אתה אדון לכל בריותיך".
על-ידי חטא המרגלים נפגם שם 'א-דני' של הקב"ה, ולכן התפלל משה רבנו וביקש: "ועתה יגדל-נא כוח א-דני", כדי לתקן את הפגימה שנעשתה על-ידי המרגלים.
טענת המרגלים
המרגלים ידעו שהקב"ה יכול לחולל ניסים. הם עצמם ראו את ניסי ה' במצרים, בים-סוף ובמדבר. טענתם הייתה, שהכניסה לארץ-ישראל, שם צריכים בני-ישראל לחיות חיים טבעיים, על-פי גדרי הטבע, שוללת את היכולת לסמוך על הנס.
במדבר חיו בני-ישראל באורח על-טבעי, ולכן במציאות כזאת אפשר לסמוך על הניסים. לעומת זאת, כשייכנסו לארץ-ישראל יסתיים עידן הניסים ותתחיל ההנהגה הטבעית. שוב לא יקבלו לחם מן השמים ומים מבאר ניסית. הם יצטרכו לחרוש ולזרוע ולנהל חיים ארציים רגילים. והרי הפעילות הטבעית הזאת היא עצמה רצונו של הקב"ה, ולכן לא ייתכן שבתוך המהלך הטבעי יתחוללו ניסים על-טבעיים.
בעל-בית מלא
טעותם של המרגלים הייתה, שלגבי הקב"ה לא חל המושג 'אינו יכול'. אמנם הקב"ה הוא שקבע את גדרי הטבע, ורצונו הוא שבני-ישראל יחיו בארץ-ישראל חיים ארציים וטבעיים, ובה-בשעה הוא יכול לשנות את הטבע, והוא גם נתן כוח זה ליהודי, שאף בכוחו להתעלות מעל מגבלות הטבע.
לכן ביקש משה לחזק את מידת האדנות של הקב"ה. אמנם שם זה הוא המקור להנהגה הטבעית של הקב"ה, אך בה-בשעה הקב"ה הוא "אדון לכל בריותיך", וביכולתו לשנות את הטבע, כי הוא בעל-בית באורח מלא על כל הבריאה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 171)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
