ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים (שמות כו,טו)
כל פרט במלאכת המשכן מלמד דבר-מה על העבודה הרוחנית של כל אחד ואחד מישראל, בבניית המשכן בנפשו. אחד הדברים שמציינת התורה על המשכן, שהוא נבנה מעצי שיטים: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים".
המונח 'שיטים' מוזכר בתורה גם בהקשר אחר - "וישב ישראל בשיטים", ושם הידרדר העם לחטאים חמורים. חז"ל אומרים, שיש קשר בין החטא ובין המקום שבו אירע הדבר, שכן 'שיטים' הוא מלשון שטות, ו"אין אדם עובר עבירה אלא אם-כן נכנס בו רוח-שטות". אם-כן, מדוע נבנה המשכן דווקא מעצי שיטים, המרמזים על שטות?
שטות חיובית
התשובה היא, שאכן זה עניינו של המשכן - להעמיד דגם של שטות חיובית, 'שטות דקדושה', מול השטות השלילית, הגורמת את ירידתו הרוחנית של האדם.
לו היה העולם מתנהל על-פי הדעת והשכל ולא הייתה בעולם מציאות של שטות שלילית, הייתה גם העבודה הרוחנית של יהודי יכולה להתנהל על-פי השכל והדעת; אולם מאחר שעם חטא עץ-הדעת ירדה השטות לעולם, שטות הגורמת את כל החטאים והעוונות, הדרך להתמודד עמה היא על-ידי 'שטות דקדושה'.
למעלה מן הדעת
את עניינה של ה'שטות' הזאת נבין על-ידי משמעות נוספת שיש במילה 'שיטים' - מלשון סטייה. זו מהותה של שטות - היא סטייה מהדרך הישרה של השכל והדעת. יש דרך אמצעית, דרך ישרה והגיונית, וכאשר האדם סוטה ממנה, זו שטות.
וכאן יכולות להיות שתי אפשרויות של סטייה: אחת היא סטייה לתחום שלמטה מן הדעת והשכל, וזו השטות הפשוטה, השטות השלילית; והשנייה היא סטייה לתחום שלמעלה מן השכל, וזו 'שטות דקדושה'. האדם עובד את ה' לא רק על-פי המתחייב מהשכל ומהדעת, אלא מתמסר לקב"ה בכל ליבו ונפשו, למעלה ממגבלות השכל. זו דרגה רוחנית גבוהה ביותר.
תיקון הסטייה
המשכן בא ללמדנו, שלא די בעבודה מסודרת ומבוקרת על-פי השכל וההיגיון. לצורך הקמת המשכן דרושים "עצי שיטים", מלשון שטות, שעניינם להפוך את השטות השלילית שבעולם ל'שטות דקדושה'.
כך אומר הרמב"ם, שבדרך-כלל יש ללכת בדרך הממוצעת, אבל אם חלה סטייה לכיוון שלילי כלשהו, לא די בחזרה לדרך הממוצעת, אלא תיקון הסטייה נעשה על-ידי הליכה לקיצוניות השנייה, ודווקא כך אפשר לתקן את הסטייה ולשוב אחר-כך לדרך הממוצעת.
משמעות הדברים בפשטות - צריכים ללמוד תורה יותר מהשיעור המתחייב על-פי הדעת והשכל. יש לתת צדקה למעלה מהמידה שקבעה התורה. דווקא עשייה זו פורצת את מגבלות העולם ומביאה את המלך המשיח, שאף הוא מכונה 'הפורץ'.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 166)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
