ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו (בראשית מז,יב)
התנהגותו של יוסף נעשתה מופת לדורות. בתהילים מופיעה הבקשה "נוהג כצאן יוסף", והמדרש מסביר, שבכך אנו מבקשים שהקב"ה ינהג עמנו כשם שנהג יוסף. הבקשה היא על שלושה פרטים:
"(א) יוסף כנס משנות השבע לשנות הרעב, אף אנו, כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא. (ב) מה יוסף כלכל כל אחד לפי מעשיו... אף אנו כלכלנו לפי מעשינו... (ג) מה יוסף גמלוהו אחיו רעה והוא גמלם טובה, אף אנו, גמלנוך רעה, גמול אותנו טובות".
שובע ורעב
דברי המדרש האלה דורשים הבהרה: ראשית, מהדברים עולה שהעולם הזה הוא בבחינת 'שנות השבע' ואילו העולם הבא דומה ל'שנות הרעב'; והרי אנו יודעים שההפך הוא הנכון, שהעולם הזה הוא בבחינת פרוזדור בלבד לעולם הבא?!
שנית, מה הצורך בבקשה מיוחדת לשמירת המצוות לעולם הבא, והלוא המצוות שאנו מקיימים מצטברות ונשמרות ממילא ואינן אובדות? וגם מהי הבקשה "כלכלנו לפי מעשינו" - גם מצד שורת הדין צריכים לנהוג עם כל אחד ואחד לפי מעשיו?
שכר אמיתי
הדבר יובן לאחר הסברת עומק עניינן של המצוות. כשאנו מקיימים את המצוות בעולם הזה, אנו ממלאים את רצונו של הקב"ה ויוצרים את תכלית הבריאה. השכל והעונג הרוחני בעולם הזה, אינו בעל חשיבות כלשהי לעומת העונג של הקב"ה מכך שמקיימים כאן את המצוות. לכן אמרו חז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא".
נמצא אפוא, שהשכל שניתן בעולם הבא אינו בעל ערך כלל לעומת עצם מעלתן של המצוות הנעשות בעולם הזה. על כך באה בקשתנו: "כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא". אנו מבקשים שהקב"ה ישמור לנו את השפע האלוקי העצום שנעשה על-ידי המצווה בעולם הזה, גם לחיי העולם הבא.
טובה תחת רעה
כנגד זה אפשר לטעון, שבמקרה שיהודי מקיים מצווה ללא חיות ועונג, אין הוא זכאי לקבל את השכר הנפלא הזה. על כך אנו מוסיפים ומבקשים: "כלכלנו לפי מעשינו". כשם שיוסף לא התחשב בכוונותיהם של אחיו אלא רק במעשה בפועל ("אתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה"), כך גם אנו מבקשים שהקב"ה ייתן לנו שכר לפי המעשים ולא לפי הכוונות והרגשות.
ומה אם יהודי עבר עבירה, האם גם אז יש מקום לתת לו את שכר המצוות? על כך אנו מוסיפים ומבקשים, שכשם שיוסף גמל לאחיו טובה תחת רעה, כך גם אם יהודי גמל לקב"ה רעה ועבר עבירה, בכל-זאת אנו מבקשים ממנו "גמול אותנו טובות", מכיוון שסוף-כל-סוף עתיד כל יהודי לעשות תשובה ואף הזדונות שלו ייהפכו לזכויות.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 242)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
