מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

והלכת בדרכיו (דברים כח,ט)

בפרשתנו מופיעה מצווה מיוחדת - "והלכת בדרכיו".¹ הקב"ה מצווה את האדם ללכת בדרכי ה'. וכפי שמפרש הרמב"ם²: "שציוונו להידמות בו יתעלה כפי היכולת".

כיצד יתדמה האדם לקב"ה? מפרט הרמב"ם, על-פי לשון חז"ל³: "מה הקב"ה נקרא חנון - אף אתה היה חנון; מה הקב"ה נקרא רחום - אף אתה היה רחום". כלומר, על-פי התורה הקב"ה הוא חנון ורחום, גומל חסדים ומבקר חולים, והאדם נדרש לאמץ לו מידות אלה וללכת בדרכי ה'.

במידה הראויה

אלא שאם זו כוונת הציווי - לכאורה יש כאן כפילות, שכן כל המידות הללו כלולות בציווי "ואהבת לרעך כמוך"⁴. נוסף על ציווי כללי זה יש בתורה מצוות רבות של גמילות חסדים וכו'. לשם מה אפוא אנו זקוקים לציווי נוסף, בדמות "והלכת בדרכיו"?

יש לומר, שכאן מכוון אותנו הקב"ה כיצד לקיים את כל המצוות האלה. עלינו לעשותן בדומה לדרך שבה הוא עצמו מקיים את הדברים, ומתוך כוונה להידמות אליו. כאשר יהודי זוכר שהוא מקיים כל מצווה כזאת מתוך כוונה להידמות לקב"ה, מובטח לו שיעשנה נכון ובמידה הנכונה.

בלי קיצוניות

בכל המצוות הקשורות למידות שבלב יש סכנה, שהתפעלות הרגשות תטה את האדם לקיצוניות. אפילו רגשות חיוביים, כרחמים וגמילות-חסדים, עלולים לגרום נזק כאשר הם חורגים מהמידה הראויה. אדם הפועל רק על-פי נטיות-ליבו, אפילו הוא בעל מידות טובות בטבעו, עלול לשגות.

הדרך הנכונה⁵ היא זו המכונה ברמב"ם 'הדרך הבינונית', והיא נקראת 'דרך השם'. אדם שזוכר ללא הרף שעליו להידמות לקב"ה ולקיים את המצוות שבין אדם לחברו משום שזו דרך ה' - יקיימן בלי התפעלות רגשית עצמאית, אלא מתוך מחשבה ושיקול-דעת, ואז יעשה את הדברים נכון ובמידה הראויה.

בזכות הנשמה

וכאן מתבקשת השאלה, איך בכלל יעלה על הדעת שבן-אדם יוכל להידמות לבוראו, ועל-אחת-כמה-וכמה ללכת בדרכיו?

דבר זה אפשרי בזכות הנשמה שבכל יהודי. נשמה זו היא 'חלק א-לוה ממעל ממש'⁶, וממנה יש ליהודי כוחות להידמות לקב"ה.

יהודי נדרש לעורר ולגלות את עצם נשמתו, ואז יגיע אל הכוחות האלוקיים האין-סופיים הטמונים בו. בעזרת כוחות אלה יוכל להגיע להליכה אמיתית בדרכי ה' - לא רק ללכת בדרכיו אלא לעלות מחיל אל חיל, התעלות אחר התעלות, עד לדרגה עליונה לאין-ערוך מזו שבה עמד קודם לכן, ועד לעלייה של הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 153)

----------

1) דברים כח,ט.

2) ספר המצוות מצוה ח.

3) ספרי על הפסוק.

4) ויקרא יט,יח.

5) רמב"ם הלכות דעות פרק א הלכה ד ואילך.

6) תניא ריש פרק ב.