מאמרים נוספים בפרשה
	להפוך את הרע לטוב
	כוחו של הרע שמתהפך לטוב
	מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
	הפיכת הקללה לברכה
	עוצמתם של יהודים
	בלעם מפריך את טענת לבן
	האבות והאימהות של הקיום היהודי
	משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
	המעלות העצמיות של ישראל
	החיבה של עם-ישראל
	לחטוף מסירות-נפש
	הנבואה על שובה
	הצניעות של עם-ישראל
	נתברכו בזכות הצניעות
	המשיח יביא שלמות
	מה יעשה המשיח כשיבוא?
	הכרת המציאות העצמית
	גם כשכרע האריה - אריה הוא
	טענה שמטרתה להתיר איסור
	יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו (במדבר כב,כא)

כאשר יצא בלעם לקלל את ישראל, השכים בבוקר "ויחבוש את אתונו".¹ הדבר מעורר תמיהה, שכן בלעם היה אדם חשוב וליוו אותו שרים נכבדים של מואב, ומדוע היה צריך לחבוש את האתון בעצמו?

מפרש רש"י: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו". כלומר, מרוב שנאתו לישראל היה להוט לצאת לקללם, עד שהפר את הכללים המקובלים וחבש בעצמו את האתון.

אולם שנאתו היתרה לא עמדה לו, כפי שרש"י מוסיף ומבאר: "אמר הקב"ה, רשע, כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר²: 'וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו'". מעשהו זה של אברהם עמד כמשקל-נגד למעשהו של בלעם והגן על ישראל.

עורר קטרוגים

מה ביקש בלעם להשיג על-ידי שנאתו היתרה? הלוא הוא ידע שהקב"ה אינו מתיר לו לקלל את ישראל, שכן הקב"ה כבר הודיע לו שרק "את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה".³

אלא בלעם קיווה שיעלה בידו לקטרג על ישראל, ובכך לפגוע באהבתו של הקב"ה אליהם. הוא, שהיה בדרגת "יודע דעת עליון", השכיל להשתמש באמצעים שמעוררים קטרוגים. כאשר ראה שעל-פי הסדר הרגיל אין מקום לקלל את ישראל, ניסה 'לקלקל את השורה' ולעורר עניינים שאינם על-פי הסדר הרגיל.

קלקול השורה

בלעם כאילו אמר במעשיו: אמת שעל-פי סדר הדברים הרגיל, עם-ישראל הוא עמו של הקב"ה ואי-אפשר שתחול עליו קללה; אבל מכיוון שעם-ישראל חטא וקלקל את השורה במדבר, ראוי שגם הקב"ה 'יקלקל את השורה' ולא ינהג עם עם-ישראל במידת החסד.

דבר זה נבע מגודל שנאתו של בלעם לישראל, שנאה שמקלקלת את השורה. אבל הקב"ה אמר לו: "כבר קדמך אברהם אביהם". כלומר, בין אם נוהגים על-פי הסדר הרגיל ובין אם 'מקלקלים את השורה' ולא נוהגים על-פי הסדר הרגיל, ראוי עם-ישראל לברכה, בזכות מעשיו של אברהם אבינו, שאף הם היו שלא על-פי הסדר המקובל.

אהבה אין-סופית

פרשת בלק מבטאת את הפיכת הקללה לברכה - "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלוקיך".⁴ כשם שאצל בלעם התגלתה שנאה 'שמקלקלת את השורה', כך בהפיכת הקללה לברכה, צריכה להתגלות אצל יהודי אהבה 'שמקלקלת את השורה'.

לא די באהבת ה' על-פי ה'שורה', אלא אצל יהודי צריכה להיות אהבה לה' שלא על-פי הסדר הרגיל. אהבה זו מביאה את היהודי לקיום מצוות למעלה משורת הדין, אלא מתוך התמסרות בלתי-מוגבלת.

אהבה זו צריכה להיות כה גדולה ועזה, עד שהיא הופכת אפילו את הרע לטוב. כאשר יהודי קשור בקשר כזה עם הקב"ה, הוא מעורר אהבה כזאת גם מצד הקב"ה, עד שהקב"ה הופך אפילו את הקללה לברכה ומתגלה לעין-כול "כי אהבך ה' אלוקיך".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 157)

----------
1) במדבר כב,כא.
2) בראשית כב,ג.
3) במדבר כב,כ.
4) דברים כג,ו.