וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי (במדבר כב,ב)
לאחר שבסוף הפרשה הקודמת סיפרה התורה על ניצחונם של בני-ישראל על סיחון ועוג, נפתחת פרשתנו בחששותיו של בלק מלך מואב מפני בני-ישראל: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי".1 בשל כך ממשיכה התורה - "ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא". כלומר, כל העם המואבי פחד מעם-ישראל.
רש"י מפרש כיצד עבר הפחד מבלק אל כל עמו: "אמר, אלו שני מלכים, שהיינו בטוחים עליהם, לא עמדו בפניהם - אנו על-אחת-כמה-וכמה". בכך מסביר רש"י מה היה הדבר המיוחד שבלק ראה וכל עמו לא ראה (שהרי את עצם העובדה שעם-ישראל "רב הוא" ידעו בני מואב גם קודם לכן).
ברית סודית
עד מלחמת סיחון ועוג לא חשש בלק. הייתה ברית סודית בינו ובין סיחון ועוג, שהם יגנו עליו מפני בני-ישראל וישמשו מעין חומת מגן. על הסכם זה ידעו רק המלכים ולא העם כולו. אילו הברית הזאת הייתה ידועה, לא היו בני-ישראל מבקשים מסיחון לעבור בארצו בדרכם לארץ-ישראל.
עתה, לאחר הניצחון על סיחון ועוג, התמוטטה חומת המגן של בלק. זו המשמעות האמיתית של המילים "וירא בלק... את כל אשר עשה ישראל לאמורי" - הוא ראה שחומת המגן שלו קרסה. או-אז גילה בלק לעמו על הברית שהייתה קיימת עם שני המלכים הללו, ואמר להם את הקל-וחומר שלו: "אנו על אחת כמה וכמה".
קל-וחומר
הקל-וחומר הזה רומז לדבר נוסף שהגביר את פחדו של בלק: הוא זכר שבני-ישראל לא רצו להילחם בו אלא רק ביקשו לעבור בארצו. הסיבה לכך הייתה הציווי2 "אל תצר את מואב ואל תתגר בו מלחמה", אך בלק היה משוכנע שבני-ישראל פשוט חוששים להילחם בו, מחמת ברכת יעקב לעשיו "על חרבך תחיה".3
עכשיו, כשראה את ניצחון ישראל על סיחון ועוג, קרס ביטחונו בבת-אחת. הוא הבין, שאם בני-ישראל לא התחשבו בשיקולים הללו והיה להם עוז להילחם ולנצח את סיחון ועוג - קל-וחומר שיוכלו לעשות זאת גם לו.
לנסוך ביטחון
אך עדיין עלינו להבין מדוע לא התגבר בלק על פחדו אלא הכניס יראה ופחד בלב כל עמו. הלוא תפקידו של מלך ומנהיג הוא לחזק את בני-עמו וודאי לא לרפות את ידיהם ולהכניס מורך בלבבם. ההסבר לכך נעוץ בדברי חז"ל4 "רשעים הם ברשות ליבם". כשהרשעים מפחדים, ליבם מתגבר על שכלם והם חושפים את פחדיהם לעיני כול, אף-על-פי שהשכל וההיגיון מחייב להסתיר זאת.
כאן אנו רואים את ההבדל בין בלק לבין משה: בעת מלחמת עוג פחד משה רבנו, כי חשש שמא תעמוד לעוג הזכות שעזר לאברהם אבינו5; אך את חששותיו טמן עמוק בליבו. לא זו בלבד שלא סיפר על כך לאיש, אלא אף עליו עצמו לא השפיע המורא.
תכונה זו מאפיינת את רועי ישראל במשך כל הדורות, שגם בשעת סכנה הם מחזקים את העם6 ונוסכים בו ביטחון ואמונה. בכוח זה מנצח עם-ישראל את אויביו ועומד בכל הקשיים של הגלות הארוכה והקשה, עד הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 141)
----------
1) במדבר כב,ב-ג.
2) דברים ב,ט.
3) בראשית כז,מ.
4) בראשית רבה פרשה לד,י. סז,ח. ועוד.
5) רש"י במדבר כא,לד.
6) ראה ספר המאמרים תש"ח עמוד 269 בהערה. לקוטי דיבורים חלק ד תרלט,א. ועוד.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
