מאמרים נוספים בפרשה
	מי יכול להאיר נשמות?
	אם אתה יכול - אתה חייב
	הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים
	לשאוף לקדושה המירבית
	למצוא את האחדות
	פסח מצרים ופסח המדבר
	לעולם יש תקנה
	לנצל כל הזדמנות
	סור מרע ועשה טוב
	שמחה שחודרת לגוף
	שונאי ישראל - שונאי ה'
	רווחת הרוב מול טובת המיעוט
	לחם מן השמים - לכל
	המוציא לחם מן השמיים
	כוחו של משה
	הגבוה והעניו מכול
	ענווה והשראת השכינה
	עם-ישראל כמנורת בית-המקדש
	תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה
	נחמתו של אהרן הכוהן

וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו (במדבר יא,ט)

מה עושים במצב שלא יודעים איזו פרשה קוראים בשבת? מובא בספרים¹ בשם רבי סעדיה גאון, שאם אין יודעים מהי פרשת השבוע, יש לקרוא ב'פרשת המן' (בפרשת בהעלותך), המספרת על נס ירידת המן במדבר.

ההסבר לכך הוא, שפרשת המן נאמרה בשבת. אך נשאלת השאלה, שהרי יש פרשיות נוספות שנאמרו בשבת, ובראשן עשרת-הדיברות בכבודם ובעצמם (שכן מעמד הר-סיני התרחש בשבת²)! עלינו לומר איפוא, שישנו קשר פנימי ותוכני בין השבת לבין פרשת המן, נוסף על העובדה שפרשה זו נאמרה בשבת.

פעל זיכוך

המן מכונה בתורה "לחם מן השמים"³ (ויש דיעות⁴ שהיו מברכים עליו: "המוציא לחם מן השמים"). מעלתו הייתה בכך, שלא היו צריכים לטרוח על השגתו, והוא גם היה נספג כולו בגוף מבלי להותיר פסולת.

מעלות גשמיות אלה היו ביטוי למעלותיו הרוחניות. למן היו סגולות רוחניות נפלאות, שהיו מחוללות זיכוך מיוחד בקרב אוכליו. לכן אמרו חז"ל: "לא ניתנה תורה לידרש אלא לאוכלי המן".⁵

השפעה עילאית זו של המן הקיפה את כל סוגי העם, גם את הרשעים שבו. ההבדל בין הצדיקים לרשעים היה במידת הזיכוך שפעל המן, אך לא בעצם פעולתו. חז"ל מסבירים⁶, כי היה הבדל בין צדיקים, בינונים ורשעים: "צדיקים - ירד על פתח בתיהם; בינוניים - יצאו ולקטו; רשעים - שטו ולקטו" (היו צריכים לשוטט כדי למצאו). אך אפילו הרשעים ניזונו מהמן וספגו את השפעותיו הנעלות (אם-כי לא תמיד פעלה אכילת המן עליהם עד כדי עשיית תשובה ממש).

המן והשבת

משמעות הדבר היא, שמעלותיו המיוחדות של המן כ"לחם מן השמים" לא נפגמו אף באכילת הרשעים, ואף לא כאשר עוכל המזון האלוקי בקרבם ונהפך להיות דם מדמם ובשר מבשרם. המן שמר על סגולותיו המיוחדות בכל מצב.

בנקודה זו בא לידי ביטוי הדמיון בין המן לשבת. השבת, כמו המן, אינה מאבדת מגבהות מעלתה בירידתה למטה. היא נשארת בקדושתה גם בדרגות הנחותות ביותר, וגם בהן היא פועלת את פעולתה.

שומר על מעלותיו

הגמרא אומרת⁷, שאפילו רשע גמור אינו משקר בשבת. אין פירוש הדבר שבשבת הוא חדל מלהיות רשע. הוא נשאר רשע, אולם אור השבת פועל עליו שלא ישקר. כך גם בענייני אכילה ושתייה: בימות החול צריך יהודי לאכול רק כפי הדרוש לבריאות הגוף, ואל לו לחשוב על הנאתו. אולם בשבת⁸ - מצווה לענגה באכילה ובשתייה, והתענוג עצמו מתקדש ונעשה מצווה. השבת יכולה אפוא להעלות גם את הדברים הנמוכים ביותר.

ועל-כן יש לקרוא את פרשת המן כשאין יודעים איזו פרשה קוראים בשבת. הקריאה בפרשת המן מורידה לעולם את אור השבת, שבכוחו לרדת עד למטה-מטה, ועם זה - לשמור על מעלותיו העצמותיות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמוד 1035)

----------

1) ספר העתים הלכות ברכת ועונג שבת סימן קפד.

2) שבת פו,ב.

3) בשלח טז,ד.

4) רמ"ע מפאנו בספר מאמר שבתות ה' חלק ב בתחילתו. ובספר חסידים (הוצאת מקיצי נרדמים) סימן תתתתמ. עיין שם.

5) מכילתא שמות טז,ד. ילקוט שמעוני שם.

6) יומא עה,א.

7) ירושלמי דמאי תחילת פרק ד.

8) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תחילת סימן רמב.