מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

ועץ השדה יתן פריו  (ויקרא כו,ד)

פרשת בחוקותי נפתחת בתיאור השפע הרב שיהיה לעם-ישראל "אם בחוקותי תלכו".¹ הקב"ה מבטיח שהגשמים יירדו בעיתם, הארץ תיתן את יבולה, יהיה שלום בארץ ונשב בה לבטח.

לא כל הייעודים המנויים בפרשה התקיימו עד כה. מקצתם עתידים להתקיים רק בבוא הגאולה, בימות המשיח.

בין ההבטחות נאמר: "ועץ השדה יתן פריו".² "עץ השדה", בלשון התורה, משמעותו אילן סרק. אומרים על כך חז"ל³: "מניין שאף אילני-סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר: 'ועץ השדה יתן פריו'". כלומר, יש כאן הבטחה, שיחול שינוי בטבעו של העולם, עד שאילנות סרק יניבו פרי.

עולם כמנהגו נוהג

דברים אלה, ותיאורים נוספים שמצויים בדברי חז"ל על התמורות הגדולות שיחולו בעולם בימות המשיח, מעוררים שאלה על הרמב"ם, כיצד הוא קובע באורח כה חד-משמעי: "אל יעלה על הלב, שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או שיהיה שם חידוש במעשה-בראשית - אלא עולם כמנהגו נוהג".⁴

השאלה מחריפה עוד יותר, מחמת העובדה שהרמב"ם עצמו קבע שלושה-עשר עיקרים, שבהם נדרש כל יהודי להאמין, ואחד מהם הוא האמונה בתחיית המתים⁵, שאין כמותה ביטול מנהגו של עולם. הרמב"ם אף קובע⁶, כי הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא. כיצד אפשר ליישב זאת עם דבריו, שבימות המשיח לא יחול שום שינוי בטבע העולם אלא "עולם כמנהגו נוהג", בשעה שתתחולל תחיית המתים, שהיא שינוי כביר בסדרי העולם הטבעיים?

שתי תקופות

אלא יש להפריד בין ההיבט של ימות המשיח הקשור בגדריו ההלכתיים של המשיח, לבין דברים שיקרו בתקופה מאוחרת יותר בימות המשיח עצמם.

גדרו ההלכתי של המשיח הוא - הבאת שלמות בחיי התורה והמצוות. זו המשימה ההלכתית המוטלת על המשיח, ליצור נסיבות שיאפשרו לעם-ישראל ללמוד תורה ולקיים את במצוותיה במידה השלמה ביותר.

כדי שתושג שלמות בקיום התורה ומצוותיה, צריך רק שאומות-העולם לא יפריעו לעם-ישראל למלא את תפקידם; שייבנה בית-המקדש; ושכל היהודים יתקבצו לארץ-ישראל, ויוכלו לקיים את התורה בשלמותה.

מבחינה זו, אכן אין הכרח בניסים ובנפלאות ואף לא בחזרה לימי בראשית (קודם חטא עץ הדעת). די בכך שהעולם ינהג כמנהגו אלא שיתנהל כעולם מתוקן. זה בעצם עניינו של המשיח, וכך מגדיר הרמב"ם את מהותם של ימות המשיח הקשורים בתפקידו זה של המשיח.

תלוי בנו

אולם אחרי התקופה הראשונה הזאת תיפתח תקופה שנייה, שבה אכן יתקיימו הבטחות התורה ודברי הנביאים כפשוטם - יהיו חידושים במעשה בראשית, אילנות סרק יניבו פירות ויחיו המתים. זו איננה תקופה הקשורה בביאת המשיח, אלא מהות נפרדת העומדת בפני עצמה.

עם זאת, כל הדברים הללו תלויים במידה רבה בנו. אם נזכה - יתנהל הכול בדרך מהירה יותר, מלווה בניסים גדולים יותר, ותוך קיצורי-דרך רבים. תקוותנו הגדולה היא, שאכן נזכה, ואז יראנו הקב"ה מיד בתחילת הגאולה ניסים ונפלאות, ולא תהיה הפרדה בין שתי התקופות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 191)

----------

1) ויקרא כו,ג.

1) שם, ד.

2) תורת כוהנים (הובא בפירוש רש"י) על הפסוק כו,ד.

3) הלכות מלכים פרק יב הלכה א.

4) פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין פרק י בסוף הקדמתו.

5) סנהדרין תחילת פרק י. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ו. ובפירוש המשניות שם דיבור המתחיל ועתה אחל: ואין דת ולא דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין זה.

6) הלכות מלכים פרק יא הלכה א.