מאמרים נוספים בפרשה
	להרים את הראש
	מתוך השבירה צומחת העלייה
	שלמות של יהודי
	יהודי בלי הקב"ה הוא "מחצית"
	קבלת-עול מתוך התלהבות
	לא להיבהל מכפייה
	צדקה כמו אש
	המראות שנתקדשו
	לשמור על הפנים
	נשמה יתרה בשבת
	גם בשעת החטא נשאר היהודי נאמן לה'
	לא לחפש תחליפים
	גם שברי הלוחות הונחו בארון
	שישה מגורשים ואחד בורח
	הפתרון לשכחה – לזכור
	ארבעים יום בהר-סיני
	להחליט: לכאן או לכאן
	לשטוף את מה שנדבק
	להתרחק מאכזריות
	מה עושים כשהשכינה עוברת

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים (מלכים-א יח,כא. הפטרת השבוע)

בהפטרת השבוע מסופר על הוויכוח בין אליהו הנביא לנביאי הבעל, ועל קריאתו של אליהו לעם - "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"¹. הוא אומר לעם: "אם ה' האלוקים - לכו אחריו, ואם הבעל - לכו אחריו".

משמע מדבריו, שהדבר החמור ביותר הוא הפסיחה על שתי הסעיפים, חמור יותר אפילו מעבודה זרה ממש. ונשאלת השאלה: למה? וכי לא מוטב שהאדם יאמין גם בה' מאשר להאמין רק בעבודה זרה?

שפע מהכוכבים

הרמב"ם² מסביר, כי תופעת ה'עבודה זרה', במקורה, נובעת מטעות. האנשים סברו, שהואיל והקב"ה הפקיד את הכוכבים והמזלות על השפע השופע לעולם - חובה עלינו לכבדם ולעבדם, כדי לזכות ב'ברכתם'.

העבודה הזרה נובעת אפוא מרצונו של האדם לזכות בשפע שמעניקים הכוחות השונים, לפי דעתו המוטעית שהכוכבים והמזלות יש בכוחם (ובבחירתם) להעניק השפעות שונות לעולם. הוא עובד את הכוכבים והמזלות משום שהוא מאמין שעל-ידי כך יזכה ביותר שפע בדברים הנחוצים לו.

ליהנות מכל העולמות

וכאן אנו רואים את ההבדל בין מי שמאמין רק בעבודה זרה לבין מי שפוסח על שתי הסעיפים:

עובד עבודה זרה עשוי להגיע יום אחד למסקנה, ש"ה' הוא האלוקים", ולשוב בתשובה שלמה. אך הפוסח על שתי הסעיפים, קשה לו להכיר בחטאו. הרי מאז ומעולם הוא מאמין ורואה את עצמו 'יהודי טוב'.

עובד עבודה זרה, אף-על-פי שהוא מאמין ב'בעל', אפשר לומר לזכותו שהאמת יקרה לו. הוא סבור בטעות שהעבודה הזרה היא מקור-החיים של העולם ולכן הוא דבק בה ומתמסר לעובדה. האמת והרוחניות קרובות אליו, אלא שהוא צועד בכיוון ההפוך. לעומתו, הפוסח על שתי הסעיפים אינו מחפש אמת אלא נוחות. הוא מנסה ליהנות מכל העולמות.

הפוסח על שתי הסעיפים גרוע יותר גם מבחינת השפעתו על הסביבה. מי שהוא במוצהר עובד עבודה זרה, השפעתו השלילית על סביבתו קטנה יחסית; האנשים יודעים להיזהר מפניו. לעומתו, הפוסח על שתי הסעיפים עלול להטעות את הבריות, מכיוון שהוא גם יהודי מאמין ואינו מזוהה בקלות רבה כל-כך כעובד עבודה זרה.

גם בימינו

לכן קרא הנביא: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". הפסיחה על שתי הסעיפים, האנוכית וחסרת העקיבות, הייתה בעיניו חמורה יותר אפילו מעבודת ה'בעל'.

גם בימינו יש להיזהר מהנטייה לפסוח על שתי הסעיפים. עם מצבים של העדר יהדות, או ריחוק מאורח-חיים יהודי בגלל תעייה בשדות זרים - ניתן להתמודד. אפשר לקוות, כפי שהוכח לא-אחת, שסופו של התועה להכיר בטעותו, ואז באחת יוכל לשנות את דרכו ואת אורח-חייו. אך כאשר יוצרים אשליה עצמית של אמונה בה', ולמעשה החיים סובבים סביב אנוכיות חומרית, או-אז המצב קשה וחמור באמת!

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 183)

----------

1) מלכים-א יח,כא.

2) הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה א.