מאמרים נוספים בפרשה
	להרים את הראש
	מתוך השבירה צומחת העלייה
	שלמות של יהודי
	יהודי בלי הקב"ה הוא "מחצית"
	קבלת-עול מתוך התלהבות
	לא להיבהל מכפייה
	צדקה כמו אש
	המראות שנתקדשו
	לשמור על הפנים
	נשמה יתרה בשבת
	גם בשעת החטא נשאר היהודי נאמן לה'
	לא לחפש תחליפים
	גם שברי הלוחות הונחו בארון
	שישה מגורשים ואחד בורח
	הפתרון לשכחה – לזכור
	ארבעים יום בהר-סיני
	להחליט: לכאן או לכאן
	לשטוף את מה שנדבק
	להתרחק מאכזריות
	מה עושים כשהשכינה עוברת

כי תשא את ראש (שמות ל,יב)

פרשת כי-תישא רובה ככולה עוסקת בחטא העגל ובאירועים שבאו בעקבותיו - שבירת הלוחות, תפילתו של משה רבנו, נתינת הלוחות השניים וכו'. למעשה מרומז החטא גם בתחילת הפרשה, במילים "ונתנו איש כופר נפשו"¹, וכפי שמבואר במדרש², שנתינת מחצית השקל באה לכפר בעיקר על חטא העגל.

לפיכך נדרש ביאור, איך מתחברים הדברים עם ראשיתה של הפרשה - "כי תישא את ראש בני-ישראל". נשיאת ראש בני-ישראל מבטאת את מעלתם של ישראל ואת העלייה הגבוהה ביותר, ואילו בהמשך מדובר על הירידה הגדולה ביותר, ירידה שאין למטה ממנה.

הרמת הדעת

עניין זה יתבאר לאחר הסברת עניינה של נשיאת הראש. ראש עניינו שכל והבנה, והרמת הראש פירושה עלייה לדרגה גבוהה של שכל והבנה. וזה החידוש שבפרשתנו, ששלילת ענייני עבודה זרה באה לא על-ידי עלייה לדרגה שלמעלה מהראש, אלא על-ידי הרמת הראש (השכל) עצמו.

הדרגה שלמעלה מהראש היא האמונה, ש"היא למעלה מן השכל והדעת".³ בכוחה מוכנים גם אנשים פשוטים, קלים שבקלים ועמי-הארץ, למסור את נפשם על קידוש ה'. לכן אך טבעי הוא, שכאשר מניחים הצידה את השכל והדעת ומתעלים לדרגת האמונה בה', נשללת אפשרותה של עבודה זרה. אולם החידוש כאן הוא, ששלילת העבודה הזרה היא על-ידי הרמת הראש עצמו.

שלילת עבודה זרה

נשיאת הראש היא עלייה לדרגה עליונה יותר בלימוד התורה ובשכל התורה. כל עוד עומד האדם בדרגה הרגילה של לימוד התורה, אין בכך כדי לשלול לגמרי את מציאותה של עבודה זרה, שכן אם האדם אינו זוכה, יש באפשרותו אפילו להשתמש בדברי התורה עצמם כדי להגיע למסקנות הפוכות בתכלית מאחדות ה'.

אולם על-ידי עלייה לדרגה עליונה יותר בלימוד התורה ובשכל התורה, מגיע האדם לשלילת עבודה זרה לא רק מצד האמונה שבנפשו, אלא גם מצד השכל וההבנה. לכן מתחילה הפרשה ב"כי תישא את ראש בני-ישראל", כדי להקדים רפואה למכה.

כוחו של בית-דין

דוגמה לשלילת עבודה זרה על-ידי דרגה עליונה יותר בלימוד התורה, אפשר לראות בהבדל בין כל ישראל ובין בית-דין: כל ישראל אסור להם לקרוא בספרי עבודה זרה, ואילו "בית-דין צריכים... לידע דרכי העבודות".⁴ הואיל ודייני בית-דין עומדים בדרגה עליונה יותר בלימוד התורה, לא זו בלבד שאין הם צריכים לחשוש מפני ידיעת דרכי העבודה הזרה, אלא בכוחם לבטלה ולבערה מן העולם.

ויהי רצון שהקב"ה יישא תיכף ומיד את ראש בני-ישראל, ירוממם ויביאם לארצנו הקדושה, בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תנש"א כרך א, עמ' 363)

----------

1) שמות ל,יב.

2) ירושלמי שקלים פרק ב סוף הלכה ג. תנחומא פרשתנו י-יא. ועוד.

3) תניא פרק יח.

4) רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ב הלכה ב. פרק ג הלכה ב.