מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

ועשית שניים כרובים זהב (שמות כה,יח)

בפרשתנו מתארת התורה את ארון-העדות שבו היו לוחות-הברית, ומעליו הכפורת והכרובים. וכך אומרת התורה¹: "ועשית שניים כרובים זהב, מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת".

מה הם הכרובים? מפרשי התורה נחלקו בדבר: רש"י מפרש - "דמות פרצוף תינוק היה להם". הרמב"ן² סבור שהכרובים היו בדמות ה"מרכבה אשר ראה יחזקאל", וכפי שנאמר³ על הקב"ה, שהוא "יושב הכרובים".

פני תינוק

פירושו של רש"י נשען על הגמרא⁴ האומרת, שהכרובים היו בדמות ילד וילדה ("תינוק ותינוקת") העומדים באהבה זה מול זה, כביטוי לאהבת הקב"ה לעם-ישראל. וכך מספרת הגמרא: "כשהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן - כמה חיבתכם לפני המקום".

מבין שני הכרובים היה יוצא הקול האלוקי אל משה רבנו, כפי שהקב"ה אומר למשה⁵: "ודיברתי איתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים". כלומר, שם הייתה שורה השכינה וזה היה המקום שבו היה הגילוי האלוקי בשיאו.

עומק הפשט

ההבדל בין פירושיהם של רש"י והרמב"ן נובע מהשוני המהותי שביניהם. פירוש רש"י הוא 'פשוטו של מקרא', שדן בדברים במשמעותם הפשוטה והבסיסית. פירושו של הרמב"ן מכיל ענייני סוד ודברים נסתרים שבתורה.⁶ לכן הרמב"ן מפרש את ה'כרובים' במשמעות רוחנית עמוקה ונסתרת - בדמות ה'מרכבה' העליונה שראה יחזקאל. ואילו רש"י מפרש שהיו בדמות "פרצוף תינוק", מכיוון שזה הפירוש הבסיסי של הדברים.

אולם דווקא פירוש רש"י, פשוטו של מקרא, מבטא את עומק הקשר שבין יהודי לקב"ה. חז"ל אומרים, שהמחשבה על עם-ישראל קדמה למחשבה על התורה. כלומר, האהבה של הקב"ה לעם-ישראל היא למעלה מהתורה וממידת הדבקות של עם-ישראל בתורה. הקב"ה אוהב את עם-ישראל כאהבת האב לתינוק⁷, שאין היא מותנה במעשיו ובהתנהגותו.

שורש הכפרה

דבר זה בא לידי ביטוי בכרובים, שעמדו מעל הארון, שבו הייתה נתונה התורה. בכך הם ביטאו את הקשר הפנימי, הנובע מעצם המהות, שבין עם-ישראל לקב"ה, העומד אפילו מעל לתורה.

מכאן גם באה הכפרה לעם-ישראל, שכן הכרובים ביטאו את העובדה, שגם אם עם-ישראל חוטא ועובר על דברי התורה, עדיין נשמר במלוא עוזו הקשר הפנימי העמוק בינו לבין הקב"ה, כקשר שבין האב לתינוקו.

דבר זה נרמז במילה 'כפורת', שהיא גם מלשון כפרה⁸, שכן הכפורת והכרובים כיפרו על עם-ישראל והבליטו את ההתקשרות הבלתי-ניתנת לערעור שבינו לבין הקב"ה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 175)

----------

1) שמות כה,יח.

2) שם כה,כא.

3) שמואל-א ד,ד. שמואל-ב ו,ב. דברי הימים-א יג,ו.

4) יומא נד,א. הובא ברבנו בחיי בשינוי לשון קצת.

5) שמות כה,כב.

6) רמב"ן בפתיחת פירושו על התורה בסופה.

7) ראה לקוטי אמרים להרב המגיד בתחילתו. אור תורה בתחילתו.

8) ראה שמות רבה פרשה נ,ד. תנחומא ויקהל י. וראה ראב"ע פרשתנו כה,יז ובפירושו הקצר - הובא בספר החקירה להצמח צדק צו, סוף עמוד א.