מאמרים נוספים בפרשה
	שמן שבשמן
	למה נמחק שמו של משה מהפרשה?
	מחיקה שחושפת גדולה
	יום-הולדתו של משה רבנו
	להצית את אש הנשמה
	משה מקדש את הקרובים אליו
	בגדי נבואה
	שתי דרגות באחדות
	מוכנים ליציאה
	מהותו של יהודי קשורה בקב"ה
	עבודה מתוך רעש וצלצולים
	משכן בצורת אדם
	ה"מזבח" נשאר טהור לעולם
	לא בכל דבר צריך להתלהב
	להתגבר על ה'נחש' ולגלות את 'משיח'
	זיתים או שמן
	עיקר וטפל בקיומו של העם היהודי

בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל (של"ה)

המשכן שנצטוו בני-ישראל להקים במדבר, נועד להשרות את השכינה בעולם הזה. על-ידי המשכן שרתה השכינה לא רק בו-עצמו, אלא גם בנפשו של כל יהודי, כפי שלומדים חז"ל¹ מלשון הפסוק²: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל".

הקשר הזה בין המשכן לאדם, הוא קשר פנימי ועמוק. מבנה המשכן מתאים למבנה נפשו של האדם, ועל-פי ההתאמה הזאת יובנו הלכות שונות בעניין הקמת המשכן.

שלוש תרומות

לצורך המשכן נצטוו בני-ישראל להעלות שלוש תרומות³: תרומת האדנים, תרומת הקרבנות (לקניית קרבנות הציבור), ותרומת המשכן (לבניית המשכן בכללותו). נשאלת השאלה, למה נתייחדו האדנים והקרבנות להצריך עליהם תרומה נפרדת, ולא נכללו בתרומת המשכן הכללית?

יש גם שוני בין תרומת המשכן הכללית לתרומות האדנים והקרבנות, שהתרומה הראשונה הייתה כנדבת-ליבו של כל אחד ואחד, ואילו התרומות האחרות היו אחידות - מחצית השקל לנפש.

בעניין הקרבנות, קל יותר להבין זאת. הקרבנות באו לכפר על חטא העגל, שפגם בכל העם, ולכן נדרשה כאן שותפות אחידה של כל העם כדי "לכפר על נפשותיכם". אך במה זכו האדנים להתייחד מכל שאר חלקי המשכן, ועוד בתרומה מיוחדת של "מחצית השקל"?

קבלת-עול כיסוד

כאן אנו מגיעים לנקודה, שהמשכן נבנה בדוגמת נפש האדם. קרשי המשכן הם בדוגמת כוחות השכל והרגש, ולכן הייתה מידתם עשר אמות, כנגד עשרת כוחות הנפש. מעל הקרשים היו היריעות, שהם כנגד הכוחות הכלליים ('מקיפים') שבנפש - הרצון, העונג. ואילו האדנים מבטאים את כוח קבלת-העול, השפלות וההתבטלות.

כשם שבמשכן היו האדנים בחלקו התחתון של המשכן, אך בה-בשעה היו יסוד לכל המבנה הכולל, כך גם בנפש האדם: קבלת-העול וההתבטלות הן אולי רובד תחתון בעבודת-ה', אך זהו היסוד שעליו עומד כל הקשר עם הקב"ה.

הכול שווים

ראשית העבודה של יהודי בקומו משנתו היא אמירת 'מודה אני' - הודאה פשוטה, מתוך התבטלות לקב"ה. רק אחר-כך הוא יכול להגיע לחלקים האחרים של התפילה. כך גם בלימוד התורה: התחושה של "ונפשי כעפר לכול תהיה" היא המפתח ל"פתח ליבי בתורתך".

מאחר שקבלת-העול וההתבטלות ('אדנים') הן היסוד לכל עבודת-ה', היה צורך להדגיש זאת לעומת עבודת-ה' הכללית ('משכן'). והביטוי לכך הוא התרומה האחידה של מחצית השקל, כדי להדגיש שברמה בסיסית זו אין הבדל בין יהודי ליהודי: ברמות גבוהות יותר ('קרשים') יש הבדלים בין איש לרעהו, אבל קבלת-העול שווה והכרחית אצל כל אחד ואחד מישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 162)

----------

1)  אלשיך על הפסוק קרוב לסופו (דיבור המתחיל "עוד יתכן"). ראשית חכמה שער האהבה פרק ו קרוב לתחילתו. של"ה (סט,א. רא,א. שכה,ב. שכו,ב. ובכמה מקומות). לקוטי תורה ריש פרשת נשא ועוד בכמה מקומות.

2) שמות כה,ח.

3) שקלים ריש פרק א.