מאמרים נוספים בפרשה
	שמן שבשמן
	למה נמחק שמו של משה מהפרשה?
	מחיקה שחושפת גדולה
	יום-הולדתו של משה רבנו
	להצית את אש הנשמה
	משה מקדש את הקרובים אליו
	בגדי נבואה
	שתי דרגות באחדות
	מוכנים ליציאה
	מהותו של יהודי קשורה בקב"ה
	עבודה מתוך רעש וצלצולים
	משכן בצורת אדם
	ה"מזבח" נשאר טהור לעולם
	לא בכל דבר צריך להתלהב
	להתגבר על ה'נחש' ולגלות את 'משיח'
	זיתים או שמן
	עיקר וטפל בקיומו של העם היהודי

ששה משמותם... כתולדתם (שמות כח,י)

על כתפות האפוד שלבש הכוהן הגדול היו קבועות שתי אבני שוהם, ועליהן נחקקו שמותיהם של שנים-עשר שבטי ישראל. אומרת התורה¹: "שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית - כתולדותם".

התורה מדגישה שסדר השמות יהיה "כתולדותם". נחלקו בזה רש"י והרמב"ם: לפי רש"י נחקקו שמות השבטים לפי הסדר שנולדו ליעקב אביהם. אולם על-פי הרמב"ם², סדר השמות היה לפי האימהות שילדו ראשונות. כלומר, בתחילה בני לאה, אחריהם בני בלהה, אחריהם בני זלפה ולבסוף בני רחל.

מי ראוי לברכה

מהי משמעותה הפנימית של מחלוקת זו?

הדבר יובן על-פי מטרתה של חקיקת השמות. התורה אומרת, ששתי אבני השוהם נועדו להיות זיכרון לפני ה' - "ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון".³ מטרת החקיקה היא להזכיר לפני הקב"ה את השבטים, כדי שיזכור את צדקתם.

דבר זה תלוי באחדותם של ישראל.⁴ כאשר עם-ישראל מאוחד כ"קומה אחת שלמה"⁵, אזי הוא ראוי לעלות לפני ה'. אולם אם יש חלילה פירוד בתוך העם⁶ - אין הוא ראוי לברכתו. מכאן שחקיקת השמות של השבטים אמורה לבטא את אחדותם של כל השבטים.

אב ואם

באחדות זו יש שתי דרגות, והן משתקפות בשתי הדעות שהוזכרו: כאשר מונים את השבטים לפי סדר לידתם, מבלי להתייחס לאימהותיהם, יש לפנינו אחדות מלאה, בלי שום חלוקה לקבוצות, אלא כולם בני יעקב; לעומת זאת, כשמונים אותם לפי סדר אמותיהם - יש כאן חלוקה לקבוצות, שלכל אחת מהן אם אחרת.

הבדל זה מתבטא בלידת כל תינוק: האב הוא המקור לעצם מציאות הוולד, אולם התחלקות האיברים השונים נעשית על-ידי האם, במשך תשעת חודשי ההיריון. כלומר, האב מבטא את רעיון האחדות כפי שהדברים הם בשורשם הראשוני, בנקודה שבה אין שום התחלקות, ואילו האם מבטאת אחדות גם במצב שבו כבר יש חלוקה לרמות שונות, ובכל-זאת אלה איברים שונים של אדם אחד.

אחדות גם למטה

גם באחדותו של עם-ישראל יש שתי דרגות אלה: יש האחדות כפי שהיא מצד השורש המשותף של כל נשמות ישראל. בדרגה זו אין שום התחלקות ביניהן. ויש האחדות כפי שהיא גם כאן למטה, כאשר יש שבטים שונים וחלוקות שונות, ואף-על-פי-כן כולם מאוחדים כחטיבה אחת.

שיטת רש"י בדבר סדר השמות תואמת את הדרגה הראשונה של האחדות - אחדות כפי שהיא מצד השורש הראשוני, בני יעקב. לעומתו, הרמב"ם מדבר על הדרגה השנייה - לפי האימהות, שמבטאת את האחדות של שבטי ישראל גם כפי שהם ירדו למטה ונחלקו לקבוצות שונות, ואף-על-פי-כן כולם בני עם אחד.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 146)

--------

1) שמות כח, יו"ד.

2) הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ט. פירוש המשניות יומא פרק ז משנה ה.

3) פסוק יב.

4) תניא פרק לב.

5) לקוטי תורה ריש פרשת נצבים.

6) ראה ספר המצוות להצמח צדק מצות אהבת ישראל.