מאמרים נוספים בפרשה
	הכוונה הכללית נמצאת בפרטים
	מלאכים ממש
	שליחות של מלאכים
	בבית - זה אחרת לגמרי
	יעקב כבר מוכן לגאולה
	גם כשמגיע, מבקשים צדקה
	שילוב כל הכוחות
	למה הוחלף שמו של יעקב?
	בין יהודים לגויים
	שלמות העם בבוא הגאולה
	לא לפחד מעשיו
	מסירות נפש
	הטעות קיימת כדי לתקנה
	השלב הראשון של קיום תורה ומצוות
	מחילת עוונות ביום החופה
	מי נשאר ומי עוזב
	ספר בראשית - ספר החיים של יהודי
	יציאה חיובית
	ירידה לצורך בירור
	שלב הירידה שלפני העלייה

קטנתי מכל החסדים (בראשית לב,יא)

לקראת פגישתו של יעקב עם עשיו אחיו, התפלל יעקב אל הקב"ה¹: "קטונתי מכל החסדים... כי במקלי עברתי את הירדן הזה וגו'". על "במקלי" מביא המדרש² שני פירושים: פירוש אחד - שבעוברו את הירדן לא היה עמו שום רכוש זולת המקל; פירוש שני - "נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן".

שני הפירושים הללו מנוגדים זה לזה במהותם. הפירוש הראשון מבטא עוני, ואילו הפירוש השני מבטא גדולה עצומה עד כדי נס כה כביר של בקיעת הירדן. מאחר ששני הפירושים הללו הם של אותה מילה בתורה, ודאי שיש קשר פנימי ביניהם.

לא חשב על עצמו

תחילה עלינו להבין את עצם פחדו של יעקב מפני עשיו. הלוא הקב"ה כבר הבטיח לו שיהיה עמו - "והנה אנוכי עמך"³, וכשהוא מצוייד בהבטחה זו לא היה צריך לפחד מאיש!

משיבים על כך, שיעקב חשש "שמא נתלכלכתי בחטא".⁴ אך הסבר זה אינו מספק, שכן יעקב ידע את הכלל "כיוון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב אינו חוטא"⁵, והוא כבר היה אחרי רוב שנותיו, והייתה לו אפוא חזקה שלא יחטא.

התשובה לכך טמונה בדברי יעקב: "קטונתי מכל החסדים". אילו היה חושב על עצמו והיה עוסק בהערכת דרגתו האישית, ודאי היה יודע שהוא זכאי לקבל את חסדי ה'. אבל הוא לא חשב כלל על עצמו. הוא חש התבטלות מוחלטת לקב"ה והרגשת קטנות גמורה ("קטונתי"), ועל-כן חשש שמא נתלכלך בחטא, ולו חטא במובן של חוסר שלמות.⁶

עוני וגדולה

בכך התבטא ייחודו של יעקב אבינו, כפי שנאמר⁷: "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית". רוב האנשים מבקשים את בקשותיהם מה' כ'צדקה', שכן על-פי שורת הדין אין הם ראויים לקבלן. הצדיקים יכולים לדרוש את צורכיהם ב'משפט', כי הם זכאים לכך בזכות מעשיהם. ואילו אצל יעקב היה "משפט וצדקה" כאחד: הוא היה רשאי לתבוע את הצלתו ב'משפט', אך הוא ביקש זאת כ'צדקה'.

שלמות זו באה לידי ביטוי בשני הפירושים למילה "במקלי": מצד אחד ראה יעקב את עצמו קטן וחסר-כול, כפירוש הראשון, שמבטא את עוניו של יעקב, אך בה-בשעה עמד בדרגה עליונה ביותר, עד שהיה ראוי לנס של בקיעת הירדן, כפירוש השני.

בני מלכים

אף-על-פי שאנו רחוקים מאוד ממדרגת יעקב אבינו, בכל-זאת שייכים הדברים גם לנו. כל יהודי, מתוקף היותו יהודי, הוא 'בן מלכים'⁸, והוא זכאי לדרוש מה' את כל צרכיו. ואף-על-פי-כן, עליו לבקש את הדברים לא מתוך תחושה של 'מגיע לי', אלא כצדקה וחסד.

על-ידי-כך זוכים שגם הקב"ה ייתן לנו את שפע ברכותיו לא על-פי המגיע לנו, אלא למעלה מכל מדידה והגבלה; הן בבני, הן בחיי, הן במזוני, ובכולם בבחינת 'רוויחי' - בהרחבה ובשפע, עד שמתבטלים כל הדברים המבלבלים וזוכים לשבת בשלווה גם בעולם הזה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך טו, עמ' 274)

--------------

1) פרשתנו לב,יא.

2) אגדת בראשית פרק מה,ד. תנחומא (באבער) ויצא ג. וראה מדרש אגדה כאן.

3) בראשית כח,טו.

4) לשון רש"י כאן. ובברכות (ד,א) "שמא יגרום החטא".

5) יומא לח, סוף עמוד ב.

6) "חטא" במובן של "אני ובני שלמה חטאים" (מלכים-א א,כא).

7) תהילים צט,ד.

8) שבת סז,א.