ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף, להורות לפניו גושנה (בראשית מו,כח)
קודם שירד יעקב למצרים עם כל משפחתו, שלח את יהודה "לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה".1 המדרש2 מבאר ששליחות זו נועדה "לתקן לו בית-תלמוד, שמשם תצא הוראה". כלומר, יעקב אבינו שלח את יהודה כדי להקים במצרים ישיבה שבה ילמדו תורה.
שליחות זו של יהודה דורשת ביאור, בשל העובדה שיוסף כבר היה במצרים. הלוא יוסף היה צדיק גם בהיותו משנה למלך. הוא היה 'בן-זקונים' של יעקב, במובן זה (כדברי חז"ל3) שיעקב מסר לו כל מה שלמד. מדוע אפוא לא סמך יעקב על יוסף בעניין הקמת הישיבה, ונזקק לשלוח במיוחד את יהודה קודם ירידתו כדי "לתקן לו בית-תלמוד"?
שתי דרכים
הסבר הדבר נעוץ בהבדל הרוחני בין יוסף ואחיו, המייצגים שתי דרכים שונות בעבודת-ה'4:
השבטים היו רועי צאן, עיסוק שמסמל התנתקות מהמולת העולם. הם בחרו להתרחק מטרדות העולם, כדי שיוכלו להתמסר לתורה ולעבודת-ה'. לעומתם, יוסף חי במרכז חיי העולם הזה וטרדותיו, בהיותו משנה למלך, ואף-על-פי-כן שמר על צדקותו ועל דבקותו בקב"ה.
מבחינה זו עמד יוסף למעלה מאחיו. היכולת לשמור על הדבקות בקב"ה מתוך התעסקות בענייני העולם הזה וטרדותיו מעידה על רמה רוחנית גבוהה יותר. ואכן, מוסבר בתורת החסידות שיוסף היה מחובר עם דרגת הקדושה שהיא למעלה מכל ענייני העולם הזה, עד שלגביה אין טרדות העולם נחשבות בגדר הפרעה כלל.
השלמות הגדולה
אולם מעלה זו של יוסף היא מעלת נשמתו, שהייתה גדולה וגבוהה כל-כך, עד שענייני העולם הזה לא הפריעו לדבקותה בקב"ה; אך מבחינת לימוד התורה עצמו, יש מעלה ללימודם של השבטים על לימודו של יוסף.
השלמות בלימוד התורה היא הדרגה של 'תורתו אומנותו', אדם שהתורה היא עיסוקו העיקרי ואין לו עסק עם דברים אחרים, גם אם הם נעשים על-פי התורה. לכן הלימוד השלם ביותר של האדם הוא בימים שעדיין לא נשא אישה או בשנים הראשונות לאחר נישואיו, "בטרם יוליד בנים הרבה".5 לאחר מכן, כאשר עול הפרנסה רובץ עליו ("ריחיים על צווארו"), כבר אין לו אותה מעלה של לימוד התורה.
יסוד העולם
יעקב אבינו מלמדנו אפוא, שהיסוד של לימוד התורה הוא דווקא זה של השבטים ולא של יוסף. לכן לא סמך על יוסף, שמשלב את התורה עם עיסוקי העולם, ושלח דווקא את יהודה, שמייצג את ההתמסרות המוחלטת לתורה, כדי שייסד במצרים ישיבה.
מכאן למדנו, שלצד מעלתו הגדולה של יוסף, שיכול לחבר את הקדושה האלוקית עם ענייני העולם, יש צורך גם בלימוד התורה בדרגה של 'תורתו אומנותו' - כאשר אין לאדם שום עיסוקים נוספים על לימוד התורה. לימוד כזה הוא היסוד לקיומו של עם-ישראל והוא המקיים את העולם.
(מאת הרבי מליובאוויטש מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 827)
----------
1) פרשתנו מו,כח.
2) תנחומא ויגש יב. ילקוט שמעוני רמז קנב. הובא ברש"י על הפסוק.
3) בראשית (לז,ג) וברש"י ובראשית רבה שם.
4) תורת חיים דיבור המתחיל בן פורת יוסף. ספר המצוות ל'צמח-צדק' פא,א. דיבור המתחיל ומקנה רב תרכ"ט.
5) הלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן ריש פרק ג.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
