בפרשתנו כתוב הציווי לעשות כיור במקדש. הכיור היה משמש לרחיצת הידיים והרגליים לפני הכניסה למשכן. קודם שנכנס הכוהן למשכן, להקריב קרבן או להשתחוות לקב"ה, נדרש לרחוץ במי הכיור את ידיו ואת רגליו.
הכיור לא נעשה ממתכת יקרה, כמו זהב וכסף, אלא מנחושת דווקא. מהיכן הושגה נחושת זו? מספרים חז"ל שהנחושת הייתה תרומתן של הנשים. הנשים השתמשו במראות שהיו עשויות נחושת מבריקה, ומסרו אותן בעבור המקדש. בתחילה לא רצה משה לקבלן, "מפני שעשויים ליצר הרע", אולם הקב"ה אמר לו: "קבל, כי אלו חביבין עליי מן הכול".
משהו נדבק
העבודה הרוחנית של המשכן והמקדש קיימת בכל זמן ואצל כל יהודי. כל יהודי נדרש לעשות 'משכן' לקב"ה, ועל-כן קיימים אצלו כל הכלים וכל העבודות שהיו במשכן. גם הכיור קיים בעבודתו הרוחנית של היהודי.
עניינו של הכיור בפשטות הוא – לשטוף את הלכלוך שדבק באדם מתוך עיסוקיו בענייני העולם הזה. גם כשעוסקים בענייני העולם בדרך הטובה והשלמה ביותר, לא ייתכן שלא ידבק משהו באדם, שכן 'המתאבק עם מנוול' חייב שידבק בו משהו. במצב כזה אי-אפשר להיכנס למקדש, ולכן נחוצה הרחיצה.
בלב טהור
עניינה של רחיצה זו בעבודה הרוחנית הוא – להשתחרר מהנחות-היסוד הרווחות בעולם ולהיטהר ב'מי הדעת הטהור' – בתפיסה האלוקית. במהלך העיסוק בענייני העולם עלולים מושגי העולם לדבוק ביהודי, ועל-כן דרושה ההיטהרות והחיזוק של הנפש האלוקית.
ועל כך באה הוראה מיוחדת, שהיטהרות זו יכולה להיעשות לא רק על-ידי מי שהוא בעל שכל גדול וזך; אין צורך דווקא בזהב וכסף. ההיטהרות יכולה להיות גם על-ידי 'נחושת', מתכת פשוטה, אלא שעליה להינתן בלב שלם, מתוך רגש יהודי טהור, ואז בכוחה לשטוף את האבק והרפש שדבק בידיו וברגליו של היהודי.
כוחן של נשים
הכיור נעשה על-ידי הנשים דווקא, כי הנשים ניחנו בכוח מיוחד לדעת להבחין מה שייך לקדושה ומה דבק באדם תוך כדי עיסוקו בענייני העולם. מאחר שכוח האמונה הפשוטה מצוי אצל הנשים ביתר שאר מבגברים, מבחינה האישה בנקל יותר מה שייך לעולם החומרי, שאותו יש צורך לשטוף ולנקות, ומהו חלק טהור, שממנו אפשר לעשות משכן לה'.
ועד כדי כך גדול כוחן של הנשים, שאפילו דבר פחות, כמו נחושת, יכול ליהפך על-ידן לכלי במקדש, מכיוון שהוא ניתן מתוך חביבות. ויתרה מזו, שאפילו דבר שבעיני הגברים יכול להיחשב כעניין של תאווה ויצר הרע, הרי הנשים, בכוח האמונה הפשוטה שבהן, הופכות אותו לעניין שבקדושה, שעל-ידו מעמידים ומגדלים צבאות השם, שיקבלו את פני משיח-צדקנו.
(תורת מנחם כרך כז, עמ' 470)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
