חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:10 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לחלל ולא להוציא
מאמרים נוספים בפרשה
כוחו של יוסף
אומנות של יהודי
אין פשרות במלחמה בקרירות
ילדים הופכים ים לחומה
הקב"ה נמצא בפרטים הקטנים
לא לחפש מסירות-נפש
הים קיים את התנאי
העם שר עם משה
"הם הכירוהו תחילה"
להתמודד עם קרובים ורחוקים
שירה על ההתגלות
שירת מרים - שירה נבואית
שירת הנשים אז והיום
לחם מן השמים
לציית לרצון ה'
אין שתי רשויות
לחם אחיד
מי פוגם בשם ה'
ה'כשר' שבשונאים
לא לחלל ולא להוציא

בשבת אסור לעשות מלאכות שמחללות את קדושת השבת. אך יש איסור שאין בו שום פעולה ומלאכה, ובכל-זאת הוא נאסר – זו היציאה מחוץ לתחום המותר בשבת. הציווי על כך נאמר בפרשתנו: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי".

יש הבדל מהותי בין שני האיסורים הללו: איסורי מלאכה עניינם, שלא ייכנסו לתוך השבת דברים המחללים את קדושתה. המושג 'חילול שבת' משמעותו, עשיית חלל בתוך השבת, על-ידי הכנסת דברים זרים לה. לעומת זה, איסור היציאה מתחום שבת עניינו להפך – שלא להוציא את קדושת השבת למקום אחר.

שלוש רשויות

בהלכות ההוצאה בשבת יש הבחנה בין שלוש רשויות עיקריות: א) רשות היחיד – ביתו וחצרו של האדם; ב) רשות הרבים – מקום המשמש את כלל-הציבור; ג) חצר השותפים וכדומה, שאותה אפשר לעשות 'רשות היחיד' על-ידי עירוב חצרות ושיתוף מבואות וכיוצא באלה.

שלושת הסוגים הללו רומזים לכללות ענייני הבריאה שהאדם עשוי לבוא עמם במגע: א) ענייני קדושה, שהם בדוגמת 'רשות היחיד', כי הם שייכים ל'יחידו של עולם', הקב"ה; ב) ענייני איסור ודברים רעים, שההתייחסות אליהם היא בדרך של 'סור מרע', כי הם בבחינת 'רשות הרבים', ההפך מ'רשות היחיד'; ג) דברים שאינם מצווה אך גם אינם איסור, שהם בדוגמת 'חצר השותפים'.

'עירוב' בחיים הרוחניים

ההתייחסות לסוג האחרון יכולה להיות בשני כיוונים: א) 'קדש עצמך במותר לך' – להתנזר מהם, אף שאין בהם איסור, כדי להוסיף קדושה; ב) להעלותם לקדושה, בבחינת "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דָעֵהוּ" – שימוש בדברים הללו לצורך עבודת ה'.

פעולה זו דומה לפעולת ה'עירוב' שעושים לצורך השבת, שעל-ידה מגדילים את תחומו של האדם. בלא ה'עירוב' התחום המותר ליהודי מצומצם יותר, אולם על-ידי ה'עירוב' מרחיבים את רשות הקדושה גם לשטחים שמצד עצמם לא נכללו בתוכה. כך על-ידי שימוש בדברים המותרים לצורך עבודת ה' מגדילים ומרחיבים את תחום הקדושה.

התעסקות בענייני העולם

מכאן עלינו ללמוד הוראה כללית בעבודת ה'. עיקר מהותו של יהודי היא הנפש האלוקית. בעבורו ההתעסקות בענייני העולם היא בבחינת ירידה והשפלה, כשם שבריאת העולם נחשבת ירידה לגבי הקב"ה. אולם התורה ציוותה: "ששת ימים תעבוד", ולכן האדם נדרש לעסוק בענייני העולם.

וכאן יש להיזהר משני דברים: א) שלא תתחלל קדושתו של היהודי, על-ידי הכנסת דברים שליליים לתוך מוחו וליבו (בדוגמת פעולות שהן חילול שבת); ב) שיהודי לא יוציא את כוחותיו 'מחוץ לתחום' – שלא ישקיע את כוחותיו הרוחניים בענייני העולם, כי הכוחות הללו נחוצים ללימוד התורה, לתפילה ולקיום המצוות.

(לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 69)



 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)