בפרשתנו יש דין ודברים בין משה לאהרון. זה היה ביום השמיני למילואים, לאחר מותם של נדב ואביהוא, בני אהרון. למרות האבל, נמשכה העבודה במשכן, ואהרון ובניו הקריבו את הקרבנות. בין הקרבנות היו 'קודשי שעה' – קרבנות שהוקרבו על-פי ציווי ה' באותה שעה בלבד, וגם 'קודשי דורות' – קרבנות שיש להקריבם גם בדורות הבאים.
כאן התעוררה שאלה כיצד לנהוג בקרבן החטאת שהוקרב לרגל ראש-חודש. דינו של קרבן חטאת הוא, שהכוהנים צריכים לאכול את בשרו בחצר אוהל מועד. אולם עכשיו היו הכוהנים שרויים באבל, קודם שנקברו המתים. לכן שרפו הכוהנים את שעיר החטאת ולא אכלוהו.
דין ודברים
כששמע זאת משה, קצף על בני אהרון: "מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקודש?!". קודם לכן ציווה משה את הכוהנים, על-פי ציווי ה', לאכול מקרבן המנחה, אף-על-פי שהיו באבל וקודם הקבורה. הוא ציפה אפוא שגם את קרבן החטאת יאכלו ולא ישרפוהו.
השיב אהרון למשה: "הן היום... ותקראנה אותי כאלה – ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה'?!". טענתו של אהרון הייתה, שאין ללמוד מהציווי המפורש של הקב"ה בעניין קרבן המנחה, שהוא 'קודשי שעה', על שעיר החטאת של ראש-חודש, שהוא 'קודשי דורות', ולכן לא היה מקום לאכול במצב כזה את שעיר החטאת. הפרשה מסיימת: "וישמע משה, וייטב בעיניו".
אמת – בלי שינויים
חילוקי הדעות בין משה לאהרון נבעו מההבדל שביניהם. המדרש אומר: "חסד זה אהרון... אמת זה משה". תכונתה של האמת שאין בה שינויים, ובכל זמן ובכל מקום נשארים באותה דרגה. לעומתה, מידת החסד מתחשבת בזולת ובמצבו, והיא מביאה בחשבון שיש מצבים עליונים יותר ותחתונים יותר.
לכן סבר משה שאין הבדל בין 'קודשי שעה' ל'קודשי דורות', ואם הקב"ה ציווה לאכול את 'קודשי שעה', יש לאכול גם-כן את 'קודשי דורות'. אולם אהרון, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" – הוא סבר שאי-אפשר לדרוש שאותה קדושה שקיימת ב'קודשי שעה' תהיה גם ב'קודשי דורות'.
אמת יחסית
אולם לאחר שמשה שמע את דברי אהרון, נתקבלו על דעתו. אמנם מידת האמת אין בה שינויים, אבל גם מידת האמת יודעת שאמת מוחלטת קיימת רק אצל הקב"ה, ואילו בבריאה האמת היא לעולם יחסית. כאשר אהרון הביא לפניו את מגבלותיו של העולם ואת חוסר יכולתו להגיע לאמת השלמה, הסכים משה שגם מיצוי היכולות היחסיות של הנבראים הוא בבחינת אמת.
מכאן יש ללמוד הוראה, שכאשר פועלים עם יהודים שעומדים בדרגה נמוכה, אי-אפשר לתבוע מהם להגיע מיד לדרגת הקדושה העליונה. על האדם להעמיד את עצמו במצבו של היהודי הנחות, ולהביא לידי כך גם שגם במעמדו זה יוכל לקבל את אור הקדושה. כך נפגשים "חסד ואמת" ומתגשמת מטרת הבריאה – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.
(לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 109)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
