שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (ויקרא יט,כג)
באיסור ערלה, שעליו מצווה אותנו התורה בפרשתנו, יש הלכה מעניינת: אם התערבבו פירות ערלה עם פירות של היתר, אין האיסור מתבטל ברוב רגיל או אפילו בשישים, אלא צריך שפירות ההיתר יהיו פי מאתיים מהאיסור (כלומר, פירות הערלה יהיו פחות ממחצית האחוז).
לעומת זאת, אם יש לנו מאתיים נטיעות של היתר ואחת של איסור, ואי-אפשר להבדיל ביניהן, אסור לכתחילה ללקוט את כל הפירות, שכן בכך מבטלים את הפירות האסורים ברוב, ואסור לבטל איסור בכוונה תחילה. אך מדוע לא יתבטלו פירות הערלה בעודם על העץ? - משום הכלל: "מחובר לא בטל". כל עוד הפירות מחוברים לאילן, אין הם מתבטלים.
קשר נצחי
הלכה זו מלמדת אותנו הוראה בעבודת ה' של כל יהודי. יש כלל בתורה, שמיעוט מתבטל ברוב. עלול היהודי לחשוב, שהואיל ועם-ישראל הוא "המעט מכל העמים", אין ליהודים כוח שלא להיטמע ושלא להתבולל בקרב אומות העולם, שבתוכן הוא חי שנים כה רבות.
על כך באה ההוראה: "מחובר אינו בטל". היהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, מחובר תמיד למקורו, לקב"ה. בשל החיבור הנצחי הזה עם הקב"ה אין העם היהודי יכול להתבטל ולהיטמע בקרב הגויים, אלא הוא נשאר תמיד "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - עם לעצמו.
הקב"ה אינו משתנה
הקב"ה אינו משתנה, והוא היה, הווה ויהיה, כפי שנאמר "אני ה' לא שניתי" - וכך גם בני-ישראל, "הדבקים בה' אלוקיכם", שלמים לעולם. הנביא עצמו משווה את העדר השינוי אצל הקב"ה לנצחיותו של עם-ישראל - "ואתם בני יעקב לא כליתם".
אלא שיש להביא חיבור נצחי זה לידי גילוי. יהודי צריך לעבוד את ה' בדרך ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך". כאשר הגויים רואים את החיבור שבין יהודי לקב"ה, לא יפריעו לעם-ישראל, ולא זו בלבד אלא "ויראו ממך", ואף יסייעו ליהודים בעבודתם לקונם, שזו תכלית הבריאה כולה.
תיקון החטא
עניין זה רמוז דווקא בהלכות ערלה, שעניינה תיקון לחטא עץ-הדעת. מוסבר בתורת הקבלה והחסידות, שחטא זה ערבב את הטוב והרע ובלבל את הסדרים בעולם. דברים שהיו אמורים להגן על ענייני הקדושה ולסייע להם, נהפכו למתנגדי הקדושה.
מחטא זה נוצר גם המצב, שבתקופת הגלות אומות-העולם מתנכלות לעם-ישראל ומפריעות לו. אולם כשיהודי מגלה את החיבור הנצחי שלו לקב"ה, הוא מתקן את חטא עץ-הדעת ומתגלה האמת. או-אז גם אומות-העולם יכירו בחשיבות תפקידו של עם-ישראל ויתייצבו ברצון ובשמחה לסייע לו בעבודתו, להביא את אור הקדושה לעולם.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 993)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
