|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| להפוך את הרע לטוב | | אדם מצווה לא לקרוא לבנו שם של רשע כדי לא להנציח שם רשע. אם-כן מדוע נקראה פרשה בתורה על שמו של בלק? ללמדנו יסוד חשוב בעבודת האדם - הפיכת הרע לטוב | |  | | כוחו של הרע שמתהפך לטוב | | | | מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות | | מדוע לא התגבר בלק על פחדו מבני ישראל והכניס מורך ופחד בלב על עמו? שכשהרשעים מפחדים, ליבם מתגבר על שכלם ופחדם נחשף לעיני כל. | | | | הפיכת הקללה לברכה | | בלעם קיווה שיעלה בידו לקטרג על ישראל, ובכך לפגוע באהבתו של הקב"ה אליהם. הוא ניסה 'לקלקל את השורה' ולעורר עניינים שאינם על-פי הסדר הרגיל. | | | | עוצמתם של יהודים | | במושגים המקובלים בתובנה האנושית אי-אפשר כלל להבין את מהות חוזקם של ישראל, חוזק שמגיע מהאבות. אין זה חוזק גשמי-חומרי, אלא חוזק רוחני-נשמתי. | | | | בלעם מפריך את טענת לבן | | לבן טען: "הבנות - בנותיי והבנים - בניי". לכן היה צורך שאחד מצאצאיו ייאלץ להודות בעצמו, כי העם היהודי מתייחס אך ורק לאבות ולאימהות | | | | האבות והאימהות של הקיום היהודי | | האב הוא המקור הראשוני של הרוח היהודית, אבל האם היא שמורידה את הדברים לחיים הממשיים - בחינוך הילדים, בהכנסת אורחים ובאווירה היהודית הכללית השוררת בבית | | | | משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם | | | | המעלות העצמיות של ישראל | | | | החיבה של עם-ישראל | | בלעם התכוון להסביר לבלק, שאי-יכולתו לקלל את עם-ישראל אינה נובעת מחיסרון בכוחו, אלא בשל מעלתם של בני-ישראל | | | | לחטוף מסירות-נפש | | הסיבה לכך שבני-ישראל ראויים לברכה מיוחדת נובעת מהעובדה שאין הם מסתפקים בקיום רגיל של המצוות, אלא מתאמצים 'לחטוף' ולקיימן | | | | הנבואה על שובה | | באותה עת, בתקופה שלפני הגאולה, תחזור הנבואה לישראל. שכן הנבואה נסתלקה מעם-ישראל עם חורבן בית-המקדש, והיא עתידה לחזור לפני הגאולה | | | | הצניעות של עם-ישראל | | | | נתברכו בזכות הצניעות | | ההשראה שבאה על בלעם הרשע לברך את ישראל במקום לקללם, נבעה משמירת הצניעות של ישראל – שאפילו פתחי האוהלים אינם מכוונים זה כנגד זה". | | | | המשיח יביא שלמות | | על יסוד נבואת בלעם מפרט הרמב"ם מה כוללת האמונה בביאת המשיח ובאיזה סוג של משיח עלינו להאמין | | | | מה יעשה המשיח כשיבוא? | | דווקא הקשר לדוד המלך מבטא את מהותו ועניינו של המשיח, כי עיקר עניינו של המשיח הוא להחזיר את מלכות בית-דוד למקומה ולהביא שלמות בכל ענייני התורה והמצוות | | | | הכרת המציאות העצמית | | | | גם כשכרע האריה - אריה הוא | | גם בזמן הגלות, כשעם-ישראל 'כרע' ו'שכב', הוא נמשל לארי וללביא. אין זו נפילה של חוסר-אונים, אלא כריעה ושכיבה של ארי ולביא | | | | טענה שמטרתה להתיר איסור | | | | יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
