|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| לא לנטוש את העולם | | ההיסחפות אחר הכמיהה לאור האלוקי עד כדי 'כלות הנפש', אינה עולה בקנה אחד עם רצון ה'. הקב"ה הטיל על יהודי שליחות בעולם הזה דוקא – "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". | |  | | אל תחשוב על עצמך | | הכניסה לפרדס היא הקובעת, ולכן רבי עקיבא, ש"נכנס בשלום", גם "יצא בשלום". כוונתו בכניסתו הייתה לעשות את רצון ה', ולכן הצליח לצאת בשלום | | | | מה יהודי צריך לרצות | | יהודי נדרש לאמץ את התשוקה הגדולה של אהרון ובניו לקדושה האלוקית, ועם זאת להישאר בעולם ולמלא את רצון ה'. בכוחו של יהודי להכיל את שני הניגודים הללו | | | | לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה | | | | לא לברוח מן העולם | | הדבר העליון ביותר הוא למלא את רצון ה' ולא לתור אחר השאיפות האישיות לשלמות האישית | | | | להיכנס כדי לצאת | | מיד בסיום עבודת היום היה על הכוהן הגדול לשוב לביתו, כדי לבטא את מטרת כל העבודה בבית-המקדש - להחדיר את הקדושה האלוקית לתוך ביתו ולתוך מסגרות העולם | | | | לקדושה אין גבולות | | הציווי "קדושים תהיו" יש בו גם מובן של הבטחה - אתם תהיו קדושים בפועל, הודות לכך - "כי קדוש אני", שכן קדושתו של העם היהודי נגזרת מקדושתו של הקב"ה. | | | | לראות את התכלית | | | | לכסות את הדם | | אדם נזקק לעסוק הרבה בענייני חולין, אך הוא נדרש לעשותם בלי 'דם', בלא התלהבות יתרה. את ה'דם' יש לשמור לצורך עבודת הבורא | | | | משמרת למצוות | | | | רעיון אחד בשלושה ציוויים | | בתחילת פרשת קדושים מופיעים ברצף אחד שלושה ציוווים – "קדושים תהיו"; "איש אמו ואביו תיראו"; "את שבתותי תשמורו". בבסיס ציוויים אלה טמון ייחודו של עם ישראל. | | | | להקל על השבים | | הגזלן פוגע בנקודה יסודית ביותר בנפש האדם - בבעלותו על רכושו, והדבר הוא בבחינת "נוטל נשמתו ממנו" | | | | להסתכן ולהציל נפשות | | הרבה מאחינו בני-ישראל נמצאים בסכנה של 'טביעה' בנהר החומריות השוטף אותם. על כל יהודי הרואה זאת חלה המצווה "לא תעמוד על דם רעך" | | | | אהבת-ישראל כעסק וכמלאכה | | אין להמתין עד שהזולת יבוא ויבקש עזרה, אלא יש להשקיע מחשבה ומאמץ כדי לעזור ליהודי שני - לברר מה חסר לו ולהתמסר בלב ונפש למלא את מחסורו | | | | שלושה רבדים באהבת-ישראל | | שלושה רבדים בעומקה של אהבת-ישראל וביוקר של כל יהודי - של הבעל-שם-טוב, של המגיד ממזריטש ושל רבנו הזקן בעל התניא | | | | אהבת-ישראל - הכלל הגדול | | | | מקורות היניקה של האילן ופירותיו | | | | כשמחוברים, לא מתבטלים | | | | לתת פרנסה לקב"ה | | איך ייתכן שבפירות השנה החמישים, שהם חולין, יהיה יתרון על פירות השנה הרביעית, שיש בהם קדושה ושחייבים לאוכלם דווקא בירושלים? | | | | יראת-שמים שלמה | | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
