כשהתורה מתארת את צדקתו של נח, היא מדגישה: "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". על כך דורשים חז"ל (סנהדרין קח,א) שרק בדורו נחשב צדיק ולא לעומת דורות אחרים. הזוהר (בראשית ס,א) מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח "אינו נחשב לכלום": דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד.
מדוע משווים את נח דווקא לשלושה דורות אלה ולא לדורותיהם של צדיקים אחרים?
מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 15) שאצל כל שלושת הצדיקים הללו (אברהם, משה ודוד) התחיל שלב חדש בבניין העולם ובתהליך הבאתו אל תכליתו. אברהם, היהודי הראשון, פתח את השלב שבו מופיע בעולם עם ישראל ומתחיל במילוי תפקידו. משה הביא לעולם את התורה, וממנו והלאה ניתן הכוח לקדש ולזכך את העולם על-ידי התורה. דוד המלך פתח את תקופת המלכות (כלשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ח, שדוד הוא "עיקר המלכות"), שעיקר עניינה – להמליך את הקב"ה למלך על העולם.
הכנה בלבד
גם נח פותח תקופה חדשה בבריאה – העולם שלאחר המבול. המדרש (בראשית רבה פרשה ל,ח) אומר שכשיצא נח מהתיבה "ראה עולם חדש", ובו התחיל למעשה ביסוסו של העולם המתוקן. אולם עבודתו של נח הייתה בדרגה של התחלה בלבד, ואין היא נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד (ולכן ראשי-התיבות אברהם, דוד משה הם – 'אדם', כי על-ידם באה בריאת האדם לידי שלמות).
צדקתו של נח הייתה בעיקר באותו תחום שבו הרשיעו וחטאו בני דור המבול. הללו היו מושחתים בעניינים שבין אדם לחברו, ובתחום זה היה נח צדיק תמים. אולם שלמות בדברים שבין אדם לחברו אין בה דיי להביא את העולם אל תכליתו האלוקית, ואין זו אלא מניעת שיבושו של העולם ואי-פגיעה במהלך החיים התקין של העולם.
לכן עבודה זו אינה נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד, ששלמותם הייתה לא רק בדברים שבין אדם לחברו, אלא בעיקר בחיבור העולם עם הקדושה האלוקית. כל אחד ואחד מהם הוסיף נדבך בחיבור העולם עם הקדושה: אברהם הפיץ בעולם את האמונה בא-ל אחד; משה קיבל את התורה, שנועדה לקדש את העולם; ודוד הכין את התשתית לבית-המקדש (כמו שכתוב: "בכל כוחי הכינותי לבית אלקי". דברי הימים א כט,ב), שבו שרתה השכינה.
הכרה פנימית
ההבדל בין נח ובין אברהם, משה ודוד התבטא בעוד היבט. עבודתו של נח נבעה בעיקר מיראה. אזהרתו לבני דורו הייתה מבוססת בעיקר על הפחד מפני המבול. אפילו עליו עצמו מספר המדרש (בראשית רבה פרשה לב,ו): "נח מחוסר אמונה היה; אילולי שהגיעו המים עד קרסוליו, לא נכנס לתיבה". עבודה כזאת אינה עבודה שלמה.
לעומת זה, עבודתם של אברהם, משה ודוד נבעה מתוך הכרה פנימית עמוקה בגדולת ה', והכרה זו הופצה על-ידם לכל העולם. לכן דווקא עבודתם הציבה את היסודות לתיקונו האמיתי של העולם ולהעמדתו על תכליתו.
השלמות המלאה של העבודה הזאת תהיה על-ידי "מלך מבית דוד", משיח-צדקנו, שיתקן את העולם כולו לעבוד את ה' יחד, עד שגם אומות העולם יאמרו (כלשון הנביא ישעיה ב,ג): "לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו". כמו-כן המשיח יביא את כל הברואים לידי שלמות, כלשון הנבואה (שם יא,ט): "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
