פרשתנו מספרת על עשיית הארון: "ויעש בצלאל את הארון". במדרש נאמר שמשה הורה לבצלאל לבנות תחילה את המשכן ואחר-כך את הארון. אמר לו בצלאל: "אין כבודה של תורה בכך, אלא אנו עושין את הארון ואחר-כך המשכן. לפיכך זכה שייקרא (הארון) על שמו". כך נאמר גם במדרש שני, שהקב"ה אמר: "תיקנתם אכסניה לעצמי, ועכשיו תַּקנו אכסניה לתורה, שתהא שרויה אצלי".
מדברי המדרשים עולה שעניינו של הארון שונה מעניינו של המשכן. אך הלוא עיקר השראת השכינה במשכן הייתה על-ידי הארון. כדברי הרמב"ן: "עיקר החפץ במשכן" הוא "'מקום מנוחת השכינה שהוא הארון". איך אפשר להפריד בין השניים ולומר שהמשכן הוא 'אכסניה לעצמי' ואילו הארון הוא 'אכסניה לתורה'?
עיקרו של המשכן
בעניין עיקרו של המשכן מצאנו שתי דעות: הרמב"ם סבור שעיקרו של המשכן הוא הקרבת הקרבנות – "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות". לעומתו, הרמב"ן סבור שעיקרו של המשכן הוא "מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון".
למעשה אין כאן מחלוקת, שכן במשכן היו שני עניינים: א) מנוחת השכינה, דבר שבא לידי ביטוי בארון; ב) חיבור הקדושה עם העולם הגשמי, דבר שהתבטא בהקרבת הקרבנות, שעל-ידם התעלתה המציאות הגשמית לקדושה.
משכן וארון בלב האדם
שני המרכיבים האלה קיימים גם בחייו של כל יהודי, שכן בליבו של כל יהודי קיים ה'משכן', שעליו נאמר "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" – "בתוך כל אחד ואחד מישראל". הארון מייצג את לימוד התורה, ואילו הקרבנות מייצגים את קיום המצוות.
לימוד התורה יוצר אחדות מופלאה בין האדם ובין הקב"ה, שכן התורה היא חכמתו של הקב"ה, וכשהאדם קולט ומבין את חכמתו של הבורא, נוצרת אחדות עצומה ביניהם. גם על-ידי המצוות נוצרת התחברות בין האדם ובין הקב"ה, אבל אין היא מגיעה לאחדות שנוצרת על-ידי התורה.
שני הדברים נחוצים
עתה מובן מדוע המדרשים מחלקים בין המשכן, המכונה 'אכסניה לעצמי', ובין הארון, המוגדר 'אכסניה לתורה'. המשכן מבטא את החיבור של השכינה עם המציאות הגשמית של העולם, הן על-ידי עצם החומרים הגשמיים שמהם נבנה המשכן, הן על-ידי הקרבנות, שבאים מן העולם הגשמי.
אולם הארון מבטא גילוי אלוקי מסוג אחד, גילוי שיש לו המעלה המיוחדת של אחדות מוחלטת עם הבורא. הקב"ה רוצה את שני העניינים האלה – הן ההתחברות של המציאות הגשמית עם הקדושה האלוקית, על-ידי המשכן הגשמי ועל-ידי קיום המצוות, הן האחדות המופלאה שנוצרת על-ידי התורה, המסומלת בארון. ובכל-זאת יש כאן שני דברים ושני ביטויים של הקדושה, כפי שעולה מדברי המדרשים.
(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 434) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
