חגים של אור
כל הימים הטובים שאנו חוגגים לזכר ניסים שנעשו לנו קשורים לאור, להתגברות האור על החושך. בניסים של מצרים – "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". בנס פורים – "ליהודים הייתה אורה ושמחה". בנס חנוכה – פך השמן והדלקת הנרות.
(אסֵפת חכמים)
חג שאינו נזכר
"מאי חנוכה?" (שבת כא,ב). מכל המועדים והימים הטובים חנוכה הוא החג היחיד שאינו נזכר בתנ"ך, ולכן הגמרא שואלת "מאי חנוכה?".
(מגיד משנה)
השגה והבנה
"ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". לא דיי ב'הודאה' בלבד, שזה כוח האמונה וההודאה, אלא צריך להיות גם 'הלל' – השגה והבנה באלוקות, בבחינת "דע את אלוקי אביך".
(אגרות-קודש)
סדר הברכות
סדר הברכות בנרות חנוכה הוא: להדליק נר של חנוכה, שעשה ניסים ושהחיינו. הסדר הזה רמוז בפסוק (במדבר כא,ח) "עשה לך שרף" – להדליק, "ושים אותו על נס" – שעשה ניסים, "וראה אותו וחי" – שהחיינו.
(רבי יצחק מוולוז'ין)
חנוכה מעורר נשמות
"פתילים ושמנים שאין מדליקים בהם בשבת מדליקים בהם בחנוכה" (שבת כא). אפילו נשמות שהשבת אינה מעוררת אותן, בכוחו של חנוכה לעוררן. שכן בימי החשמונאים היו רבים מהיהודים שרויים במדרֵגה רוחנית נמוכה מאוד, ואף-על-פי-כן הושיע אותם הקב"ה, ובבת אחת התחוללה בהם התעוררות גדולה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
יאמר לחומץ וידלק
בעל חידושי הרי"ם הדליק פעם אחת נרות חנוכה בשעה מאוחרת. שאלו אחד המקורבים: הלוא אמרו חז"ל "אין מחמיצין את המצוות". השיב לו הרבי (על-פי תענית כה,א): "מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ (רמז ל'מחמיצין') וידלוק"...
השמש מתעלה
מקומו של השַמָש למעלה משאר הנרות, כי מי שמדליק את "נר ה' נשמת אדם" של חברו מתעלה למדרגה עליונה אף מזו של האדם שאת נשמתו הדליק.
(לקוטי שיחות)
לא להפסיק לעלות
סדר הדלקת נרות חנוכה הוא בשיטת מעלין בקודש. מזה לומדים כי אדם המטפס ועולה אינו יכול להניח לעצמו להפסיק את עלייתו ולעמוד במקום אחד, כי כמעט מן הנמנע שלא ייפול. מי שעולה בהר ה' חייב לעלות תמיד, ואם יאמר דיי בדרגה מסויימת, סופו ירידה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
