שאלה: האם חייבים לערוך ברית מילה בנוכחות מניין?
תשובה: יש להשתדל לקיים את המילה במניין, כדי להעיד לפני עשרה על האב שהכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו. ועוד, שהמילה נקראת 'אות', וצריך לפרסם את הניסיון והאות שנתנסה בהם אברהם אבינו. וכן, כדי להודות לה' לפני עשרה על התינוק, כעין היוצא מבית האסורים, אם על יציאתו מרחם אימו, או על יציאתו מן הערלה (כנרמז בפסוק "גם אַת בדם בריתך שילחתי אסיריך..." זכריה ט,יא). לכן אומרים במילה את הפסוק (תהילים קז,א) "הודו לה' כי טוב".
במקום שאי-אפשר לעשות זאת במניין, עושים בפחות ממניין, ובכל-זאת יש להדר לאסוף כמה אנשים שאפשר, ובשעת הדחק גם נשים מצטרפות למספר זה. אם הנימול גדול, מצטרף גם הוא (ויש מצרפים גם את התינוק).
מצווה ללכת למקום שמתקיימת בו ברית מילה, ואמרו שהבא לשם נתכפרו עוונותיו (לפחות לאותה שעה), והרי הוא כמקבל פני השכינה, ויש לו תוספת נשמה כמו בשבת ויום-טוב, וזוכה לקיים את כל התורה כולה.
מצווה לעשות סעודה ביום המילה (וגם בסעודה יש להשתדל שישתתף מניין), כדי להראות שאנו מקיימים מצווה זאת בחביבות ובשמחה, וכפי שעשה אברהם אבינו (בראשית כא,ח): "ויעש אברהם משתה גדול ביום הִגמל את יצחק", ודרשו חז"ל "הג-מל", ביום השמיני (ה' וג' = 8) מל. ועוד אמרו טעם בזה, שמתוך השמחה יבקשו כולם על האם שתבריא, ועל הילד שיגדל לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
בקהילות רבות אין מזמינים לסעודה, כדי שלא לחייב את המוזמן לבוא, אלא מודיעים לו זאת בלבד.
מקורות: טושו"ע יו"ד סי' רסה ס"ו וסי"ב, רמ"א ונו"כ (וראה הגהות והערות בטור השלם שם). אוצר הברית (מהדורת תשנ"ג) עמ' קפג, רלח, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
