פרשת בראשית יש לה חשיבות אדירה, שכן היא מציבה את יסודות המוסר. כאן נקבעים עקרונות המותר והאסור ומושגי הטוב והרע
משחר ההיסטוריה ועד ימינו האדם מתלבט בשאלות של מוסר וערכים. העמדות בסוגיות האלה משתנות ללא הרף, ואפילו בחדות. דברים שנחשבו אסורים בתקופה אחת, נהפכים למומלצים בתקופה אחרת, ולהפך. לכל גישה ותפיסה אפשר למצוא צידוק הגיוני.
הנה, בימינו גוברת התביעה להתיר את ניתוקם של חולים סופניים מהמכשירים המאריכים את חייהם. האומנם זה מעשה ערכי של עשיית חסד עם אדם סובל, או רצח של אדם חי? והוויכוח הגדול בשאלת ההפלות. האם עוּבר אנושי הוא יצור חי, הזכאי לחיים, או שאימו רשאית לחרוץ את גורלו?
השאיפה להיות אדם מוסרי מובילה לפעמים למוסריות יתר, כמו מי שרואים באכילת בעלי-חיים מעשה בלתי-מוסרי. ואולי הם צודקים? באיזו זכות אנו נוטלים את חייו של יצור אחר? ואיפה הגבול עובר? האם הכרוב לא רצה לגדול ולהניב זרעים, ומישהו בא וכרת אותו באבחת סכין?
צלם אלוקים
במובן זה פרשת בראשית יש לה חשיבות אדירה, שכן היא מציבה את יסודות המוסר. כאן נקבעים עקרונות המותר והאסור ומושגי הטוב והרע. אכן, האדם אינו יכול לקבוע עקרונות מוסריים אמיתיים ויציבים, ולכן מוסר אנושי משתנה ללא הרף, בהשראת גלים חברתיים. רק מוסר המבוסס על צו אלוקי מוחלט יש לו קיום לאורך ימים.
אדם הראשון נצטווה על כמה עקרונות מוסר בסיסיים, ובהם איסור עבודה זרה, רצח, גזל, גילוי עריות. כאן נקבע שהדברים הללו אסורים וכי הם בלתי-מוסריים. לעומת זה, האדם קיבל רשות להשתמש בכל היצורים החיים על-פני האדמה – "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
פרשת בראשית מלמדת אותנו שהאדם נברא 'בצלם אלוקים', שלא כעולם בעלי-החיים, שבו הרג הוא התנהגות נורמטיבית לחלוטין. בעלי-חיים רבים הורגים את בני מינם, במאבקי שליטה וכוח. מבחינה מסויימת זו התנהגות חיובית, שדוחקת הצידה את החלשים ומבטיחה את עליונותם של החזקים. אבל על האדם חלים חוקים אחרים, מוסריים וערכיים, ולכן נטילת חיים היא פשע ואחד האיסורים החמורים ביותר.
של מי הארץ
פרשת בראשית גם מבססת את בעלותנו על ארץ-ישראל. במונחי המוסר האנושי אין היגיון לתביעת בעלות על ארץ מכוח העובדה שלפני אלפיים שנה גורשת ממנה. ארצות נכבשו, אוכלוסיות נדדו, ואי-אפשר להחזיר את הגלגל לנקודת ההתחלה. לכן הטענה על 'זכויות היסטוריות' רופפת למדיי.
לעומת זה, התביעה הבאה מכוח האמונה בבורא העולם, שברא את העולם ונתן את ארץ-ישראל לעם-ישראל – יש בה כוח מוסרי אמיתי. וזה ההסבר שרש"י מביא, בשם חז"ל, לבחירת התורה להתחיל דווקא בסיפור הבריאה:
"שאם יאמרו אומות-העולם לישראל: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְרָאָהּ ונְתָנהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנה להם, וברצונו – נְטָלה מהם ונְתָנה לנו".
זה מקור בעלותו של עם-ישראל על ארץ-ישראל, ולכן חזרתנו לארצנו היא המעשה הנכון והמוסרי ביותר. כי יש מי שקובע מה מותר ומה מוסרי.
מרחבי הבריאה. גלקסיה לוליינית (צילום: טלסקופ החלל 'האבל', נאס"א)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
