פרשת מסעי נקראת תמיד בסמיכות לראש-חודש אב, יום הסתלקותו של אהרון הכוהן. ואמנם, אף-על-פי שסיפור פטירתו של אהרון כבר סופר קודם לכן, הפרשה הזאת מגלה את תאריך פטירתו: "בחודש החמישי באחד לחודש" – א' במנחם-אב.
הקשר בין פטירת אהרון לחודש אב הוא גם בתוכן הדברים: חודש אב מייצג את חורבן בית-המקדש, וחז"ל אמרו כי "שקולה מיתתן של צדיקים כשרֵפת בית אלוקינו". במקום אחר אף נאמר: "סילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר... מחורבן בית-המקדש".
צער והתחזקות
בהסתלקות צדיקים ובחורבן בית-המקדש יש שני היבטים המייצגים שני קצוות – צער ואבל מזה ועלייה והתחזקות מזה. בהסתלקות צדיק יש לבכות ולהתאבל, ובה-בשעה זה הזמן ללמוד מתורתו ומפעולותיו של הצדיק, ועל-ידי כך מתקיים מאמר חז"ל: "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".
כזאת היא גם ההתייחסות לחורבן המקדש: על-פי התורה חובה להתאבל על ירושלים, ובה-בשעה ימי בין המצרים מורים להתחזק, לא להתייאש חלילה מאריכות הגלות, אלא להתעודד בציפייה דרוכה לגאולה ולעסוק בהלכות בית-הבחירה, שעל-ידי כך אנחנו בונים את בית-המקדש, כפי שאמר הקב"ה ליחזקאל הנביא: "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה [בפרשת הבית] – אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
דמיון אמיתי
אך לכאורה אין שני הדברים האלה שווים. כאשר הולכים בדרכי הצדיק ולומדים את תורתו, הדבר פועל ש"הוא בחיים" – חייו של הצדיק נמשכים בפועל. לעומת זה, בלימוד ענייני בית-המקדש נאמר רק שבכך "אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" – הדבר דומה לבניין הבית אך לא בנייתו ממש.
אך האמת היא שכאשר התורה, תורת אמת, מדמה שני דברים זה לזה, זה מוכיח שיש דמיון שלם ואמיתי ביניהם. כשיהודים עוסקים בתורת הבית הם אכן בונים בפועל את בית-המקדש, ואין זה בבחינת זֵכר לבית-המקדש בלבד. אולם מכיוון שתוצאות הלימוד ייראו בפועל רק לאחר זמן, זה מכונה "כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
בנייה בפועל
אפשר לראות זאת בדברים שהקב"ה אומר ליחזקאל. כאשר יחזקאל טוען לפני הקב"ה: "עד עכשיו אנו נתונים בגולה, בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית?!... וכי יכולים הן לעשות?!". משיב לו הקב"ה: "ובשביל שבניי נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל?!". מכאן שעל-ידי הלימוד פועלים שלא יהיה "בניין ביתי בטל", אלא זו בנייה ממש של בית-המקדש.
ההסבר הוא, שהמצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" היא מצוות-עשה לדורות. חובה על יהודים לבנות את בית-המקדש. כאשר הנסיבות אינן מאפשרות לבני-ישראל לבנות בפועל את בית-המקדש, חלה עליהם החובה לעסוק בלימוד ענייני הבית, ועל-ידי זה "כאילו אתם בונים אותו".
(לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 411) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
