גאולה בזכות הביטחון בה'
בליל הסדר אומרים בהגדה "והיא שעמדה", אשר בפשוטם של דברים קאי על הנאמר לעיל שם "ברוך שומר הבטחתו לישראל", היינו ש"והיא" זו ההבטחה שעמדה לאבותינו ולנו בכל דור ודור. [...] אותו ביטחון גדול ונעלה שהיה אצל בני-ישראל עורר את ההבטחה שלמעלה, ולמרות היותם שקועים במ"ט שערי טומאה (עד שרגע נוסף היה להם עסק עם שער החמישים) - הם יצאו ממצרים. כמו-כן בכל דור ודור הביטחון הגמור למטה - מעורר את ההבטחה שלמעלה, דבר שמביא את היציאה מהגלות על-ידי משיח צדקנו.
(משיחת ליל ב' דחג-הפסח ומכתב כללי לחג-הפסח תשכ"א)
בדורנו מודגשת העבודה ד"קודשי שעה"
כללות העבודה דאחרון-של-פסח קשורה עם הגאולה העתידה בביאת משיח צדקנו. ונתבאר שעניין זה מודגש ביותר בדורנו זה - דרא דעקבתא דמשיחא.
ועל-פי זה מובן שבדורנו זה ישנה עבודה חדשה ומיוחדת, שהיא בבחינת "קודשי שעה" - היינו, שכל אחד ואחד מישראל צריך להתכונן בעצמו ולהכין את הסביבה כולה לקבלת פני משיח צדקנו.
[...] ובפרט כאשר נמצאים בסיום אחרון-של-פסח, ומתכוננים להתפלל תפילת מעריב, ולומר "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"!
ואדרבה: באחרון-של-פסח מודגש כללות העניין דביאת משיח צדקנו עוד יותר מאשר אמירת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" (שבתפילת מעריב במוצאי יום-טוב) - כי באחרון-של-פסח אוכלים "סעודת משיח", היינו, שכללות העניין דביאת משיח צדקנו חודר בפנימיותו, ועד שנעשה דם ובשר כבשרו.
וזוהי השייכות המיוחדת ד"קודשי שעה" אלו (עבודת ההכנה לביאת משיח צדקנו) עם אחרון-של-פסח - כי בדורנו זה גופא מודגשת העבודה ד"קודשי שעה" באחרון-של-פסח, שאז אוכלים "סעודת משיח".
(משיחת אחרון-של-פסח ה'תשמ"ב, התוועדויות ה'תשמ"ב כרך ג' עמ' 1299) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
