בדור השביעי הנהיג הרבי חזרת דא"ח במוצאי ראש-השנה, בעת קישורי-תנאים, ביום החתונה, לרגל יום הולדת וכו' * מאמר אחיד הנאמר על-ידי חתני בר-מצווה * האם אפשר לדלג על חלקים או לשלב הסבר ממקום אחר * הזמנה לנשמות רבותינו נשיאינו במאמר החתונה, ותיקון למי שלא חזרו בשלמות * ועל הוראת הרבי לכמה מאנ"ש לשנן מאמר על-פה לעצמם במשך יום-ההולדת * רשימה שנייה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"ואני בהצעתי אשר גם כל אחד ואחד ינהוג כן, לחבר השעות דראש-השנה והתחלת מוצאי ראש-השנה בלימוד החסידות, ובשביל אשר סללו לנו נשיאינו – יומשך גם לנו בכל עניינינו אור החסידות עד למטה מטה" – כותב הרבי (אגרות קודש כרך ד, עמ' תצח. נעתק ב'ספר המנהגים - חב"ד').
מאמר חסידות שנהג הרבי לומר בקביעות ביום השני של ראש-השנה "ממשיך באמירתו ונכנס בליל מוצאי יום-טוב" (ספר המנהגים עמ' 88).
פעולת המאמר גם כשלא מבינים
בשנת תשט"ז נשאל הרבי מיהודי "אשר חוזר מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, ומסתפק באיזה אופן תהיה החזרה, אם כל המאמר או שאפשר לדלג על העניינים קשי ההבנה בשביל המתפללים בבית הכנסת" (אגרות-קודש' כרך יד עמ' רנח). הרבי השיב:
א. והנה בכלל ידוע[ים] דברי רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק ודגלו עלי אהבה, ובפרט כשנעשה הדילוג בכדי שיוקלטו יותר בטוב דברי תורה הנאמרים, אבל בפרט הנה אין אתנו יודע עד מה, והרי אפשר שאחדים מהשומעים מבינים גם חלקי המאמר העמוקים יותר ואפילו על השאר יפעלו בדרך מקיף, וכמובא המשל שלפעמים אף שאין מבינים ענין הנשמע בהבנה והשגה בכל זה מרגישים שיש בזה ענין נעלה, וגם זה פועל פעולה ופעולה גדולה.
ב. ועוד בזה, אשר על-ידי השמטת ענינים שבינתיים לפעמים נאבד הקישור בין שלפניו ושלאחריו ולכן יש לנהוג בהנ"ל רק כשברורים כל הפרטים והחששות דלעיל.
הכרח לבאר עבור מי שלא יודעים
"לחזור מקצת מאמר דא"ח ומהנכון באופן שיבינו השומעים ולא עוד אלא שגם ימשיכו את לבם על-ידי הקדמה דסיפור וכיוצא בזה (הלקוח משיחות כו')" – כתב הרבי בשנת תשי"א (אגרות-קודש כרך ד' עמ' קנח).
ובכ"ח ניסן תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' שמב) כתב:
לשאלתו האם מותר לדבר עניני חסידות באופן שיהיה בדרך הרצאה ושיחה. מובן, שלא רק מותר, אלא שגם מוכרח. ולפלא גם השאלה... ועל-דרך האמור הוא בהשאלה האם מותר להוסיף הסבר במאמר אחד, על-ידי שיחבר (אריינשטעלין) באמצע המאמר, הסברה בנקודה ממאמר אחר, במקום שהשומעים אינם יודעים מחסידות, שגם זה רצוי ונכון הוא.
"בוודאי בעת קישורי-התנאים שלו חזר מאמר דא"ח, ולפלא שאינו מזכיר על דבר זה במכתבו" – כתב הרבי בקיץ תשט"ז (אגרות קודש כרך יג, עמ' קלה).
מאמר החתונה – לכה דודי תרפ"ט
כך נקבע ב'ספר המנהגים –חב"ד' עמ' 67: "נוהגין אשר החתן – (באם אי אפשר – מי מהמחותנים) – יחזור בעת הקבלת פנים את דיבור המתחיל "לכה דודי" דשנת תרפ"ט".
מקור הנהגה זו בהתוועדות יום ב' של חג-השבועות תשי"ד (תורת מנחם כרך ח' עמ' 216), אז אמר הרבי את הדברים הבאים:
כיון שהולכים אנו בהדרכותיו והנהגותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – כדאי ונכון אשר בכל חתונה של אנ"ש, המקושרים והשייכים כו', הנה קודם החופה יחזרו (החתן בעצמו או מישהו מהנוכחים) את המאמר 'לכה דודי', שיש בו חלק מכל רבותינו נשיאינו, מכ"ק מו"ח אדמו"ר ולמעלה הימנו – בתור הזמנה לנשמותיהם של רבותינו נשיאינו.
הרבי הסביר (שם עמ' 219) מדוע עדיף לחזור מאמר זה ולא את המאמר 'שמח תשמח' שאמר הרבי הרש"ב בחתונת בנו הריי"צ:
מאמר זה – 'שמח תשמח' תרנ"ז – הוא ארוך ביותר, ואם יחזרוהו, אזי השומעים יֵרדמו... או יתפזרו וילכו להם. ולכן, מוטב לחזור את המאמר לכה דודי, שהוא מאמר קצר (שיש בו אותיות-פרקים אחדים בלבד), ויש בו חלקים מכל רבותינו נשיאינו.
לחזור את המאמר כמו שהוא
חזרת מאמר החתונה צריכה להיות בשלימותו דווקא – עניין זה נתבאר באיגרת מיום ט"ו אייר תשי"ח (אגרות-קודש כרך יז עמ' צח):
מזה מובן גם-כן שאין מקום כלל לקצר את המאמר או לחזור רק חלק ממנו, ובפרט שלא נסמן בהמאמר החלק של נשיא זה והחלק של נשיא זה, וכשיקצרו או יאמרו רק חלק, הרי אין ידוע מה שיחסר על-ידי זה ובכל אופן ברור שיחסר.
יש תשלומין – בתוך חודש לחתונה!
והיה מי שחזר רק קטע והרבי הגיב (אגרות קודש כרך טו עמ' תא): "מהו הפירוש – קטע".
והוסיף:
ושולח הנני מכתבי מהיר דחוף, בכדי שעל-כל-פנים בתוך חודש החופה יחזור עוד הפעם המאמר בשלימות. ויפרסם ויעורר את כל אלו שבמצב דומה הם, שעל-כל-פנים מכאן ולהבא יעשה הנ"ל כדרוש...
ומה על מנהג ההפסקה? – נאמר עוד באגרות קודש כרך יז שם:
ובמקומות שנהגו שמפסיקים באמצע המאמר, בכלל כבר אמרו שמנהג זה יש לבטלו, שהרי הוא היפך כבוד התורה, אף שמלמדים זכות משום שלא לבייש את מי שאין לו – הרי כבר היה מעשה בפולין ואז הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבמקום שרוצים דוקא לקיים המנהג, הנה יחזור מקודם המאמר כולו, ואחרי כן יתחיל עוד הפעם ויפסיקוהו אז.
ביום חמישי כ"ד בסיוון תנש"א פורסמו בבית חיינו השורות הבאות:
"היום – מחרת חתונת הרה"ת לוי יצחק הלוי שי' בנו של המזכיר הרה"ת ר' ירחמיאל בנימין הלוי שי' קליין, התעניין כ"ק אדמו"ר שליט"א אצל המזכיר הריב"ק שי' באם הפסיקו את החתן בעת אמירת המאמר. הריב"ק ענה שע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בעבר (לכללות העניין ראה ספר בצל החכמה עמ' 67, ובנסמן בהערה 15 שם) שלא להפסיק את החתן באמצע אמירת המאמר, לא הפסיקוהו באמצע.
"כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיב על זה ואמר: אחר חזרת המאמר פעם אחת יתחיל עוד הפעם פעם שנייה ואז יפסיקוהו, כי אין לבטל מנהג (ראה מה שכתב בזה בספר 'דברי תורה' (לבעל המחבר ספר מנחת אלעזר) חלק א' אות א' – בטעם מנהג זה).
"הריב"ק ענה שאי"ה הלילה בעת השבע ברכות יסדר שיאמר המאמר באופן הנ"ל.
"אחר-כך הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א להריב"ק לפרסם זאת".
ולסיום "כפי שנודע, רשימה זו – שצוטטה כאן – היתה למראה עיניו הק' של הרבי".
וכך כתב הרבי (אגרות קודש כרך כו עמ' צב) להגאון החסיד הרב שלמה יוסף זוין ז"ל בח"י שבט תשכ"ט:
זה עתה נודעתי מן הצד [שפלוני בן פלוני] חזר מאמר דא"ח ביום חתונתו. ולפלא שמנעו הטוב – להודיע על דבר זה. ומי יתן – ויבשר טוב שיש לו קביעות עתים בדא"ח גם עתה. ובעיקר – קביעות בנפש.
לבר-מצווה ויום הולדת
בי"ב אדר-ראשון תשל"ח כותב הרבי לאישיות תורנית (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 499):
נהוג אצל כמה וכמה מאנ"ש לומר (לחזור) בסעודת בר מצווה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר' אליעזר הנ"ל [מדרש שוחר-טוב בתחלתו: אמר רבי אליעזר כו' קיימו מצות תפילין כו'].
וכבר בשנת תש"כ (אגרות-קודש כרך יט, עמ' קיא) כתב הרבי לאחד מאנ"ש:
כן מהנכון לחזור – הבר מצווה – המאמר דיבור המתחיל איתא במדרש תהלים, וקל ללמדו בעל פה, וגם בנו יעשה כן.
מנהג חזרת דא"ח על-ידי חתני בר-מצווה נהוג היה מכבר, אך בתקופת הרבי נקבע המאמר 'איתא במדרש תהלים' כמנהג לכל.
במנהגי יום הולדת שנקבעו על-ידי הרבי (התוועדויות תשמ"ח כרך ג, עמ' 160) נאמר:
ללמוד מאמר דברי אלוקים חיים בעל-פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).
להוראה זו נוספה הבהרה – הדגשה:
במקום שלבו חפץ, אבל, אדעתיה דנפשי[ה].
בהזדמנות (ראה 'יום מלכנו' קה"ת תשד"מ, עמ' 323) העלה כותב השורות את ההשערה שאולי הוראה זו היא על יסוד דברי אדמו"ר מוהרש"ב (הובאו ב'היום יום' כ"ף מרחשוון): "...ביום הולדת צריך לומר חסידות. ייתן השם-יתברך לך מתנה שתאמר חסידות ביום הולדת שלך...".
יצוין כי היו מאנ"ש ('יום מלכנו' עמ' 291) שקיבלו הוראה מהרבי "במשך המעת-לעת דיום ההולדת לשנן מאמר חסידות בעל-פה, ולחזור עליו [=כמה פעמים] במשך היום, לא ברבים כי-אם לעצמו".
ופעם נוספת (שם):
לחזור דא"ח ברבים בשבת שלפני יום ההולדת, וביום ההולדת עצמו לחזור לעצמו מאמר או פרק תניא קודם התפילה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
