נושאים נוספים
	התקשרות 927 - כל המדורים ברצף
	קדושים ומובדלים משאר אומות
	"דרך ישרה" להבאת המשיח
	ולא תשבית מלח
	פרשת אחרי-קדושים
	"הרואה את הנולד"
	עדכונים ל'לוח השבוע'
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

הערות ל'לוח השבוע'

התנצלות

עקב תקלה בדפוס נשמטו מהגיליון המודפס של חג-הפסח (תתקכד) רובם ככולם של מנהגי ליל הסדר, ספירת-העומר וכו'. אנו מתנצלים על כך ועם הקוראים הסליחה.

לגיליון שביעי-של-פסח (תתקכה):

א. בעמ' 11 (ליד ציון הערה 7), נכתב שניתן להכין בחג 'קניידלאך' לשבת "בכלים נפרדים". אבל הרב מ"מ שי' גרונר מסר, שאצל הרבי הכינו זאת בכלים הרגילים של פסח, ולא כפי שכתבנו כל השנים ממקורות לא-חב"דיים.

ב. שם, בעמ' 13. סעודת משיח. בקשר לעריכת הסעודה בשביעי-של-פסח דווקא – בנוסף לשיחות שצוינו, שבהן הורה כך הרבי, מספר הרב יוסף יצחק שי' ליברוב, שהיה מהשלוחים לאה"ק בשנת תשל"ח (שבה היתה הקביעות כבשנה זו), כי התקשר אל הרב חודקוב לשאול מתי לערוך סעודת משיח באה"ק, כי בכפר-חב"ד היו רגילים, על-פי הוראת הרב שניאור-זלמן גורליק ז"ל, לעשות זאת בקביעות כזאת בשבת-קודש, כמו בבית חיינו, והרבי היה על הקו והורה: "נישט משנה זיין – מאַכן שביעי-של-פסח", דהיינו, לעשות זאת ביום שישי, בשביעי של פסח.

ג. שם (ליד ציון הערה 34), ובהערה עצמה. בקשר ל"שעה עשירית" –  (אגב נכתב בטעות שהיא בשעה 17:00 בעוד שהיא בשעה 16:00) – העירוני ובצדק, ממה שהרבי היה נוטל ידיו לאחר שעה עשירית כשחלו ראש-השנה ושמחת-תורה ביום שישי, ואף ציווה להכריז שמי שלא נטל – ייטול ידיו עד השקיעה. ולכאורה הטעם, שהואיל וזו סעודת יום-טוב הרי זה 'סעודת מצווה', ובפרט התוועדות חסידית (שזה גם עניינה של סעודת משיח השנה), וגם קשה ואף אי-אפשר להקדים זאת, ובסעודת מצווה – ההתחלה לפני שעה עשירית היא רק לכתחילה (שוע"ר רמט,ז). אלא שיש לזכור לסיים לפני השקיעה (אם אין מקיימים 'פורס מפה ומקדש'), ולנשים ובנות – להפסיק מוקדם, כדי שכל אחת תספיק לחזור לביתה ולהדליק את הנרות בזמן. נכון גם שאפשר לערוך סעודת משיח בשעה מוקדמת יותר, ובפרט עבור הנשים והבנות.

ד. בשבת-קודש זו "שאין בה חמץ כלל" כלשון הרבי, רבים משתמשים (מלבד שרויה כבחו"ל) גם בתבלינים ובמוצרי תעשייה כשרים לפסח למהדרין, שרק בגלל מנהגנו נמנעים מהם בחג-הפסח. אולם אין להשתמש בקטניות, וכל-שכן בחמץ. וע"ע.

ה. שם עמ' 14, והערה 47. סעודה שלישית בשבת-קודש זו – האמור בשיחה תשמ"ח (הנ"ל) "לערוך סעודת משיח בו ביום, ולהמשיך ולהוסיף – באופן ד'כפליים לתושייה' – ביום השבת שלאחרי זה" כוונתו לעשות סעודה ממש כמו שעושים בחו"ל, ובאותו זמן – אחרי תפילת מנחה דשבת-קודש (ממכתב הרב י"ל שי' גרונר, 'התקשרות' גיליון מ"ה). ואולי הכוונה גם לשתיית ד' כוסות (ובפרט ע"פ המופיע בהקלטת השיחה [לפי השמועה] לעשות את הסעודה פעמיים "צוויי מאָל"). והרי יש הוראה שגם במקום ספק יש לשתות שוב (אם כי – בשביעי-של-פסח) את הד' כוסות.