שאלה: מה עניינו של 'עירוב תבשילין' שעושים השנה בערב שביעי-של-פסח?
תשובה: כאשר חג חל בערב שבת מתעוררת שאלה בדבר בישול (ואפילו הדלקת נרות) בחג לצורך השבת. מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.
על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר להוסיף לבשל ולאפות ולהדליק נרות וכו' גם בחג לצורך השבת.
וכך עושים זאת:
לוקחים בערב החג חתיכת בשר או דג (או תבשיל אחר) בנפח 27 סמ"ק לפחות (קרוב לנפח של קופסת גפרורים רגילה), וכמו-כן מצה שלמה. מניחים אותם בצד ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת". את המצה והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.
רב העיר או הקהילה (ולמנהג חב"ד – כל אדם) נוהג לעשות את עירובו באופן שעל-ידי כך הוא מזַכה ומוציא ידי חובה את כל מי ששכחו לעשות 'עירוב'. מי שידע וזכר, אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג (לדעת אדמו"ר הזקן אינו יכול לסמוך על עירוב זה, ויש מקילים).
חשוב לדעת שה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר ליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול ביום שישי בסוף היום.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תקכז ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
