שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשחל ליל-הסדר בליל-שבת?
תשובה: את ה'זרוע', שנוהגים לצלותה מעט באש, יש לצלות מערב שבת. המשתמשים ל'מרור' בשורש המכונה כיום 'חזרת' צריכים להקפיד לטחנו מבעוד יום. לאחר מכן יש לאחסנו בכלי סגור.
המשתמשים בחסה השמורה מחרקים יכולים להסתפק בשטיפה בלבד, גם בשבת. חסה רגילה יש לנקות מבעוד יום מחרקים (שפשוף כל עלה ב'ליפה' עם דטרגנט 'סטרילי' או נוזל לניקוי כלים [בריכוז דומה להדחת כלים]; שטיפת העלים היטב במי ברז ובדיקה חזותית כנגד חלון מואר – לא כנגד השמש – לוודא שאין עליהם כתם כהה כלשהו). גם בקלחים מצויים חרקים, וחייבים לבדוק גם אותם כראוי. לאחר הבדיקה – לייבש ולאחסן במקרר או בשקית ניילון סגורה.
מי-מלח יש להכין מבעוד יום. מי ששכח - יכין רק את ההכרחי לטיבול, בריכוז נמוך.
לחרוסת נהוג להוסיף מעט יין, ויש לעשות זאת מבעוד יום. מי ששכח, ייתן תחילה את היין בכלי, יניח בו את החרוסת, ייצור עיסה דלילה, ויערבבנה בידית הכפית.
שאלה: מהי מצוות ביעור מעשרות שמקיימים השנה?
השנה בערב שביעי-של-פסח חייבים לבער את כל התרומות והמעשרות, אם יש כאלה, מן הבית (ויש מחמירים כדעה המקדימה זאת לערב פסח).
מי שיש לו פירות, מכל גידולי ארץ-ישראל, השייכים הלכתית לשנים הקודמות (עד סוף תשע"א), יפריש מהם תרומות ומעשרות. מעשר-עני ודאי - חייבים לתיתו לעני, או לגבאי-צדקה, או לזַכות את המעשר לעני או לגבאי על-ידי הגבהת הפירות על-ידי אדם אחר.
מעשר שני, בין שעודנו בפירות ובין שכבר חולל על מטבעות, יש לבערו מן העולם. יש לפדות את כולו על שלוש כפות סוכר, ולהמיסן בכיור. פירות השנה הרביעית של העץ, 'נטע רבעי', דינם כדין מעשר-שני. מנויי 'קרן המעשרות', 'בית האוצר' וכדומה, פטורים מסעיף זה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
