אחרי שמשה רבנו ירד מהר-סיני (בתום בקשת הסליחה על חטא העגל) הקהיל את בני-ישראל, כדי לצוות אותם על נדבת המשכן. בכך נפתחת פרשת השבוע: "ויקהל משה את כל עדת בני-ישראל". אולם קודם שציווה את העם על מלאכת המשכן, ציווה אותם על שמירת השבת.
בתוך כל יהודי קיימת בחינה של 'משה'. זו נקודת ההתבטלות לקב"ה הטמונה בליבו של כל יהודי (וזה עניינו של משה רבנו, כמו שאמר: "ונחנו מה"). על-ידי הנקודה הזאת נעשֶה 'ויקהל', אחדות, עם יהודי שני. כי כל עוד האדם שרוי בתנועה נפשית של יֵשות עצמית, אין הוא סובל את זולתו; אבל כשהוא מתבטל, הוא נותן מקום לזולתו, עד שבכוחו להתאחד איתו ולהיות מציאות אחת.
אחדות ותחרות
פרשתנו מלמדת ש"ויקהל משה" נחוץ לא רק לצורך הקמת המשכן, אלא גם לקיום הציווי על שמירת השבת. יתרה מזו: האחדות חיונית אף לקיום הציווי "ששת ימים תיעשה מלאכה", שזו הפעילות בששת ימי החול.
יכול יהודי לחשוב שבכוחו להתאחד עם הזולת רק כשעומדים במדרגה של 'שבת', בעולם רוחני טהור וזך; ואילו כששרויים בששת ימי החול ועוסקים בעניינים ארציים, שבהם האחד עלול להתחרות ברעהו ולהסיג את גבולו – אין מקום לאחדות. מלמדת התורה שגם בששת ימי החול צריך להיות "ויקהל משה".
לא להתנתק בשבת
כשם שעל-ידי הפעילות הנכונה בששת ימי החול באים אחר-כך ליום השבת, כך על-ידי האחדות בששת ימי החול באים לאחדות עליונה יותר בשבת, שכן בשבת כל יהודי מתעלה למדרגה גבוהה עוד יותר, ועד שמשיגים את האחדות העליונה של המשכן, שפועלת את ה"ושכנתי בתוכם".
אך לא דיי בציווי על האחדות בששת ימי החול, אלא צריך להדגיש שהאחדות נחוצה גם בשבת. יהודי יכול לחשוב שהאחדות נחוצה רק בימות החול, שבהם הוא בא במגע עם יהודי שני ועושה איתו עסקים וכדומה; אבל בשבת, שבה הוא שרוי בעולם רוחני עליון של לימוד חסידות ואריכות התפילה – אין לו בעולמו אלא הוא והקב"ה בלבד, ואיזה עסק יש לו עם הזולת.
בכוח ההתבטלות
מבהירה התורה שגם בשבת-קודש עליו לחוש אחדות עם יהודי שני ולא להתנתק מהזולת. רק כשהוא מרגיש את עצמו חלק מכלל-ישראל והוא מחובר עם יהודי שני, בכוחו להתעלות עלייה אמיתית ביום השבת.
שתי הדרגות האלה של האחדות (האחדות שבימי החול והאחדות שביום השבת) מושגות על-ידי דרגת 'משה' שבכל יהודי, נקודת ההתבטלות לקב"ה שבליבו. כשהוא מתבטל ממציאותו העצמית, אין ענייני העולם הגשמי תופסים מקום אצלו, וממילא אין החששות מפני תחרות וכדומה פוגמים באחדות של ימות החול. וכך גם בשבת, כשהוא מתבטל הוא מרגיש את מעלתן של נשמות אחרות, ש"מי יודע גדולתן ומעלתן", וכך הוא יכול לחוש אחדות אמיתית גם בשבת-קודש.
(תורת מנחם כרך לט, עמ' 203) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
