תגובת הרבי על פעילות פורים שנעשתה עם אסירים בכלא מעשיהו * התבטאות נדירה של הרבי על בחור שנשאר לשבות עם חיילים יהודים בהמשך ל"מבצע פורים" * על החסיד שנרדם, ותגובת הרבי על חציה השני של התוועדות פורים תשי"ג... * כיצד למדים מפורים על כוחה של אישה יהודיה, ועל איזה פרסום בעלון פורים כתב הרבי: נכון במאוד מאוד...
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
לנצל ימי הפורים
באיגרת משנת תשל"ג (נדפס באגרות-קודש כרך כח עמ' רו-רז) כותב הרבי לסגן גונדר א' אברהמי, מנהל כלא מעשיהו ברמלה:
נהנתי לקבל מכתבו על-ידי הרב [=יעקב] רייניץ שי' מצעירי אגודת חב"ד בקשר לשמחת פורים במחנה "מעשי-ה[ו]", ואתו הסליחה שלא נעניתי קודם לכן, עקב הטרדות הרבות.
ויהי רצון שהבית שבהשגחה העליונה מר מנהל בו, ייהפך מבית הסוהר כפשוטו לבית סהר (סיהרא, הירח) שתפקידו להאיר על הארץ, היינו שכל הנכנס לבית זה באיזה מצב שיהיה, יצא מתוכו במצב של ירח במילואו להאיר על הארץ, על-ידי היותו דוגמא חיה לחיים הראויים לשמם בכלל, ולחיים בארצנו הק[דושה] בפרט, ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. והרי זה תלוי בעיקר בתוכניות מתאימות באופן הנהלת המחנה וכו' וכו' וזכות הרבים מסייעת.
בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור.
[ראוי לשים לב שהרבי בוחר בביטוי "מחנה" ולא "בית כלא"!].
בי"א אדר ב' תשי"ז כותב הרבי למשפיע ישיבת תומכי תמימים במונטריאול ('לקוטי סיפורי התוועדויות' גרינגלאס, חז"ק, עמ' 641):
בודאי ישתדלו לנצל ימי הפורים לא רק בד' אמות של הישיבה אלא גם בחוצה וכציווי המוחלט יפוצו מעינותיך חוצה.
בברכה לבשורות-טובות ולפורים שמח.
לחיים – ממרחקים
אחד מתלמידי התמימים בניו-יורק נסע בפורים תשכ"ו לבסיס צבאי בווירג'יניה, לזכות את החיילים היהודים שם במצוות פורים. באותה שנה חל חג פורים ביום חמישי, והבחור נתבקש על-ידם להישאר שם גם לשבת. הוא נענה לבקשה ונשאר.
בהתוועדות שהתקיימה באותה שבת ביקש הרבי שכל מי שאינו נוכח כעת בהתוועדות, אך קרוביו או חבריו נמצאים, שיאמרו לחיים בשבילו. סבו של הבחור אמר 'לחיים' בשביל נכדו והתבטא: "שנסע לשבת". הרבי הגיב: "הוא לא נסע לשבת, השבת נסעה עמו" ('תשורה' ויכנין, ח' אדר תשנ"ט, עמ' כג).
עד דלא ידע...
לקראת פורים תשי"ג היה רצון קודשו של הרבי שהחסיד רבי אליהו עקיבא ליפסקר יבוא ל-770. הלה התגורר בטורונטו, ושלטונות קנדה סירבו לתת לו רישיון יציאה, מכיוון שעדיין לא היתה לו אזרחות.
ר' אליהו עקיבא זה זכה לסייע לרבנית חנה ע"ה, אם הרבי, בעת צאתה מרוסיה. לאחר זמן סיפר לו הרב חודוקוב (בטלפון) את מה שסיפר הרבי לו, כי כאשר שמעה הרבנית על הקשיים שלו בהשגת הרישיון, התבטאה: "ברוסיה הוא ידע כיצד להסתדר עם בעיות הגבול וכאן בטורונטו אינו יכול להסתדר?!".
העניין נפתר לאחר שהרב חודוקוב שיגר מכתב מיוחד שהרב ליפסקר זקוק להשתלמות רוחנית הניתנת על-ידי הרבי וכו', ובעקבות זאת אפשרו השלטונות את נסיעתו.
בהתוועדות פורים הורה הרבי: "ליפסקר, שיאמר לחיים", ונתנו לו כוסית קטנה. הרבי סימן שיאמר על כוס גדולה ואחר-כך הורה לו עוד כמה פעמים לומר 'לחיים'. בסופו של דבר נפלה עליו תרדמה.
בהמשך ההתוועדות שאל הרבי: היכן ליפסקר מטורונטו? והשיבו כי הוא נרדם, הרבי הגיב: "תבוא עליו ברכה"...
בלילה שלאחר-מכן נכנס ליפסקר ל'יחידות', והרבי ביקש ממנו שכשיחזור לטורונטו ימסור ממה שדובר כאן (בעת ההתוועדות). הרב ליפסקר אמר לרבי כי מה שדובר עד חצות הלילה הוא יודע, אבל את ההמשך לא. הרבי סימן בתנועת ביטול בידו הקדושה ואמר: "אחרי חצות הלילה הדברים היו הרבה יותר טובים" ("נאָך האַלבע נאַכט האָט זיך גערעדט אַסאַך בעסער"). (עפ"י תשורה הנ"ל עמ' כב, והשווה לשמע אזן (מהדורת תש"נ) עמ' שפו).
'מבצע' מפורש
בראשית התקופה שהרבי עורר אודות 'מבצע תפילין', התבטא במהלך התוועדות (שיחות קודש תשכ"ח כרך א' עמ' 439):
מכיון שהנני מתעסק בלהט בתפילין ("מבצע תפילין") היו ששאלו כיצד אקשר זאת לפורים. השבתי שלצורך כך אין לחפש "פורים תורה", מכיון שהדברים מפורשים (בדפוס) בגמרא עתיקת יומין ("אַן אַלטע גמרא") ששמה מגילה, המצטטת פסוק ממגילת אסתר ("ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר") ומפרשת "ויקר – אלו תפילין".
אחריות הנשים
המענה הבא (תשורה זלמנוב, עמ' 4) נכתב לשליחה הרבנית רחל אלטיין, שכתבה לרבי על קשיים בשליחותם בברונקס, וכן על קושי בעריכת החלק האנגלי של העיתון "די אידישע היים". וזה היה מענה הרבי:
אזכיר עו[ד]הפ[עם] ע[ל]הצ[יון] להנ[זכר]ל[עיל] והזמ[ן]ג[רמא] אדר – ומנקודותיו והוראותיו השם ע[ל]פ[י] תורה: מגלת אסתר (ואף ש'מאמר מרדכי אסתר עושה" – כמובן) גם לא "מגלת אסתר ומרדכי".
וע[ל] ד[רך] הצחות: D.Y.H. ה[רי] ז[ה] לא ע[ל] ש[ם] מרדכי שי' [=שם בעלה. הכוונה ככל הנראה לחלקה ואחריותה בעתון נשי ובנות חב"ד הנ"ל].
משלוחי מנות בעידוד הרבי
סיפר הרה"ח הרה"ת ר' אהרן זאקאן ז"ל ('זכרונות אהרן', תשורה נפרסטק בדר"ח מרחשון תשס"ז):
בשנת תשל"ב, עורר הרבי לזכות יהודים במצוות פורים. החלטתי אפוא, להתעסק בכך בצורה רחבת היקף ולארגן מבצע "משלוח מנות" (רעיון זה למדתי מהרה"ח ר' בערל שי' שם-טוב, השליח בדטרויט, שעשה כן בעירו בשנה שעברה). לפני פורים הייתי שולח מכתבים באמצעות "אגודת המחנכים" (שהקמתי באותה תקופה) לכל תלמודי תורה ומוסדות יהודים בכל רחבי ניו-יורק, והם היו מזמינים ממני את הכמות שנזקקו לה. הייתי מכין חבילות חבילות, ובכל חבילה הייתי מכניס גיליון אודות פורים ומצוות החג, בצורה שהיה אפשר לקרא בו כשהוא עדיין בתוך הפלסטיק.
לכל ההוצאות שהיו כרוכות בכך היתה השתתפות של ה"מרכז לענייני חינוך", ששילם את חציין, ואילו אני הייתי דואג לשאר.
בשנה השנייה העיר לי הרבי במענה כדלהלן:
בשנה זו – פורים ביום א' ובטח יש שינוים בבי[ת] הספ[ר] בקשר לזה.
ועל הדו"ח כתב הרבי:
ות[שואת] ח[ן] בעד הבשו[רות] ט[ובות] ובודאי ינצלו מוצ[אי] ש[בת] ק[ודש] ויום א' בוקר.
בשנה ההיא החלטתי להוסיף על המכתבים ששלחתי למוסדות החינוך לפני פורים, גם על האפשרות לקבל מצות שמורה של עבודת יד לחג הפסח. במענה על הדו"ח שכתבתי על כך, ענה הרבי:
נכון במאד מאד שכ[תב] זאת, ובפרט ע[ל] פ[י] מ[ה] שכ[ותב] אד[מו"ר] הז[קן] בשו[לחן] ע[רוך] ס[ימן] תכ"ט.
[=נראה שהכוונה לנאמר שם בסעיף א': "שמפורים ואילך ידרשו הלכות פסח"].
באותה שנה שלחנו ל-100 מוסדות, למעלה מ -11,000 חבילות משלוח מנות.
בשנה השלישית ענה הרבי על הפתק שכתבתי לפני פורים:
נת[קבל] ות[שואות] ח[ן] ויה[י] ר[צון] שיהא בהצלחה רבה וזכות הרבים מסייעתם, אזכיר ע[ל] הצ[יון].
בתגובה למה שכתבתי בפתק "שיותר קשה בשנה זו", הקיף הרבי בעיגול מילים אלה וכתב:
?! הרי אדרבה צ[ריך] ל[היות] בשטורעם גדול! אזכיר ע[ל] הצ[יון].
לאחר מכן, כאשר הכנסתי את הדו"ח מפעילות השנה ההיא ענה הרבי: "ות[שואת] ח[ן] על הבשורות טובות, ויה[י] ר[צון] שיהי[ו] פירות טובות במשך כל השנה כולה".
במשך השנים התפשט הרעיון גם מחוץ לניו יורק, כמו בניו ג'רסי, קונטיקט ועוד. בנוסף היינו שולחים ליהודים הנמצאים בבתי-רפואה, ועם הזמן החלו בתי ספר רבים לארגן חבילות משלוחי-מנות בעצמם, ואנחנו היינו מספקים להם רק את העלונים שהם שילבו בתוך החבילות. המשכתי כך מידי שנה בשנה עד שנת תשל"ח, שאז נטל צא"ח המרכזית בניו-יורק את ארגון משלוחי-המנות על עצמו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
