מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג
וידוי הכלול בתפילה
בס' המנהגים (עמ' 11): "אין מכין על החזה – באמירת 'סלח לנו' – בכל תפילה שאין אומרים תחנון אחריה, היינו גם לא בערבית דכל השנה" (וראה סקירה בנושא בס' 'חקרי מנהגים' ח"א עמ' מז).
ונשאלתי, אם אכן אמירה זו דינה כווידוי, הרי חייבים לאומרה (גם שלא בשמונה-עשרה) בעמידה דווקא (ללא סמיכה), וכן ("טוב") לשחות בה כמו ב'מודים', כנפסק בדין הווידוי, בשולחן-ערוך רבינו סי' תר"ז ס"ז.
ואם כן הוא, צריך להבין מדוע אין מנהגנו לשחות ב"חטאנו, פשענו" של ברכת 'סלח לנו', שלכאורה אין בעיה לשחות באמירתם, כיון שהם באמצע ברכה (ראה בשו"ע רבינו סי' קיג ס"א-ג).
ומסתבר שאין זה אלא מעין וידוי, ולא וידוי ממש, שהרי אומרים זאת בשמו"ע גם בימים שאין אומרים בהם תחנון כלל.
ויש לעיין בכמה אמירות הדומות לזו, כגון:
האמירה "רחום וחנון חטאנו לפניך" למנהגנו – לפני נפילת אפיים (וראה 'התקשרות' גיליון תשכ"ג ס"ע 18).
'סלח לנו... חטאנו... פשענו...' שאחרי י"ג מידות (בסליחות).
ביהי-רצון שאומרים אחר תהילים: "שחטאנו ושעווינו ושפשענו לפניך". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
