"הוא זקוק למים שלנו"...

סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ: לעיתים קרובות היה כ"ק אאמו"ר [=הרש"ב] מביט מבעד לחלון - כך שלא יבחינו בו - ומתבונן איך הבחורים, תלמידי הישיבה, הולכים דרך החצר. הוא אמר לי: "על מצבם בלימוד הנגלה אני יודע מהמשגיח על נגלה; על מצבם בחסידות אני יודע מהמשגיח על חסידות; אבל כיצד הם מתהלכים - זאת עלי לראות בעצמי. ב'קטנות' נוגעת תכלית ה'גדלות'".

פעם ראה כ"ק אאמו"ר בחור אחד כשהוא מתהלך בחצר ואמר לי: "הוא זקוק למים שלנו"...

(ספר-השיחות תש"ד)

ה'יחידה' האירה בו

סיפר הרה"ח הרב חיים-מרדכי פרלוב ז"ל: הסדר בליובאוויטש היה שהרבי הרש"ב נ"ע היה הולך ומשתתף בעצמו בהבאת והכנת ה'מים שלנו', לצורך אפיית המצה השמורה בערב חג הפסח. מובן שגם המשפיעים והמשגיחים של הישיבה וכן כל הבחורים היו הולכים להשתתף במעמד שאיבת ה'מים שלנו'. המנהג היה שלאחר הבאת ה'מים שלנו', היו הכל יוצאים בריקוד גדול בחצר. הרבי נ"ע היה יושב בחדרו הק' ומביט דרך החלון לעבר החצר.

פעם, לאחר שהביאו את ה'מים שלנו' והבחורים יצאו בריקוד, היה ביניהם גם התמים שמשון מילנער ז"ל מוויטבסק. ואמר הרבי נ"ע: "ראיתי כיצד שמשון ויטעבסקער רקד לאחר הבאת ה'מים שלנו' והאירה אצלו ה'יחידה' שבנפש". לא שמעתי זאת מפי-קודשו של הרבי נ"ע ממש, אבל כולם בליובאוויטש אמרו זאת אחר כך. עם זאת, שמעתי מהתמים הרב רפאל כהן ז"ל מגרמנוביץ' - שהיה בעצמו בחור מצויין ואחר כך היה רב בכמה קהילות חשובות עד שנספה בשואה - שהוא רקד אז ליד הבחור שמשון וכשהביט על פניו, ראו שפניו זהרו כל-כך עד שאי-אפשר היה להביט בו...

('ליקוטי סיפורים' עמ' רטו)

הקהל שר בדבקות ובהתרגשות "א-לי אתה"

יום שני ג' ניסן:

...אחר הצהריים, בשעת דמדומי חמה, הגיע שוב כ"ק אדמו"ר שליט"א ל-770  והפעם לשם שאיבת 'מים שלנו'. המחזה כולו היה נהדר בקודש: עוד בטרם הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל-770, הוכנו בסמוך לדלת הראשית של 770 שולחן ועליו כמה כלי זכוכית גדולים. מן הצד הותקן ברז המחובר באמצעות צינור לבאר מים הסמוכה ל-770. דקות ספורות לפני בוא כ"ק אדמו"ר שליט"א התאסף קהל רב מסביב לבניין כדי לראות את פני קודשו בעת מלאכת שאיבת המים. הקהל קיבל את פני כ"ק אדמור שליט"א בשירה אדירה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס בתחילה לחדרו הק' ומיד כעבור דקות ספורות יצא החוצה דרך הדלת הראשית, פנה לעבר השולחן, נטל מעל גביו כוס זכוכית נקייה ושטפה בברז הפתוח שלוש פעמים - כשהקהל כולו שר בדבקות ובהתרגשות את הניגון "א-לי אתה", כנהוג. אחר כך מילא הרבי שליט"א את הכוס במים ושפך לתוך הכלי הגדול את תכולתה בשלוש פעמים. על דבר זה חזר עוד פעמיים. אחר כך - כשהוא מניף את ידו הק' להגברת השירה - נכנס פנימה לחדרו הק'. כמה דקות לאחר מכן שב לביתו.

(מתוך יומן 'הקהל' - תשמ"ח)