שאלה: מדוע יושבים בתשעה באב על כיסאות נמוכים?
תשובה: בספר איוב (ב,יג) נאמר כי חברי איוב, לאחר ששמעו על מות בניו, "וישבו איתו לארץ". מזה למדו חז"ל ש"אין האבל רשאי לישב על-גבי המיטה אלא על-גבי קרקע".
לדברי הרמב"ם, למדו זאת מהפסוק (שמואל-ב יג,לא): "ויקם המלך, ויקרע את בגדיו וישכב ארצה".
מכאן פסקו שאסור לאבל לשבת גם על-גבי כר, כיסא או ספסל, אלא אם כן הוא חולה או זקן והדבר קשה לו. יש נזהרים שלא יהיה הכיסא גבוה משלושה טפחים (לפי 'שיעורי תורה' - 24 ס"מ), אך הרבי מליובאוויטש לא נזהר בכך, הן באבלות הן בתשעה באב.
גם כשיושבים על הרצפה נהוג (ברוב הקהילות) להניח על הרצפה בד או משטח כלשהו, שיפריד בין האדם ובין הרצפה (ויש שישבו על הקרקע ממש).
בתשעה באב: בסעודה המפסקת נהוג לשבת על כיסא נמוך, כסעודה שפלה. לאחר מכן מותר לשבת על כיסא רגיל עד תפילת ערבית, או עד צאת הכוכבים (המוקדם ביניהם), אך ראוי להימנע מכך משקיעת השמש. גם את הילדים יש לחנך בזה.
בתפילה אפשר לעמוד (חוץ מקריאת איכה והקינות, הנהוגות בישיבה), אך אם רוצים לשבת מותר רק על כיסא נמוך.
הסנדק בשעת הברית, וכמו-כן המגביה את ספר-התורה, יושבים כדרכם. גם הנוסע ברכב, באוטובוס או ברכבת רשאי לשבת.
אחר חצות היום (באזור המרכז: 12:46) יושבים על כיסא רגיל.
מקורות: אבל: מו"ק כח,ב (לגרסת הרמב"ן והטור). ירושלמי ברכות ג,א. רמב"ם הל' אבל ה,יז; רדב"ז שם ופי"ג ה"ג. טור יו"ד שפז ובדרישה; שו"ע ס"א ובש"ך וערוה"ש ודעת-תורה שם. טעמי המנהגים עמ' תסח. נטעי גבריאל אבלות א, קח. ילקוט יוסף ז,קכט. תשעה באב: שו"ע או"ח תקנב,ז, ברכ"י ח, כה"ח לט, ו'מנהג ישראל תורה' ו. שו"ע תקנט ס"ג, וא"ר. נטעי גבריאל בין המצרים פנ"ג ס"ה, פס"ח וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
