נושאים נוספים
	התקשרות 889 - כל המדורים ברצף
	את הוראות התורה מקבלים מ'משה' שבדור
	משיח מחכה בחוסר-סבלנות
	לימוד סדר קדשים בעבר ובהווה
	פרשת דברים
	הלכות ומנהגי חב"ד

כיצד נוספו בספר דברים, הנקרא 'משנה' תורה, הוראות ומצוות חדשות, שלא היו בארבעת הספרים הקודמים? * מעלת ספר דברים בהיותו ה'סיום' וסך-הכול, שבו נמצאת הנקודה הכוללת את כל העניינים, ומתגלה גם מה שלא ניכר קודם * לא ייתכן "ויאמינו בה'" כדרוש אם חסר באמונה ב"משה עבדו" * משה שבדורנו הוא 'ממוצע המחבר', שעל-ידו דווקא נמסרות ההוראות הנוגעות לאמונה בה' * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בנוגע לשלוחים שנסעו לארץ-ישראל¹ בשם כל אנ"ש ובשמי, אשר, על-פי התכנית, אמורים הם להגיע בערב שבת הבא – יום ההילולא של האריז"ל אשר הרח"ו כותב עליו² "עיר וקדיש מן שמייא נחית" – ל"ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה"³,

ייתן השם יתברך שיהיה זה בהצלחה מופלגה – "למעלה מהטבע", אינו מספיק עדיין, אלא בהצלחה מופלגה – ויומשך הדבר בעילוי אחר עילוי, שכן, בבלי גבול גופא ישנם דרגות בלי גבול⁴, ובמילא יומשך בעילוי אחר עילוי, למעלה גם מבלי גבול.

וכיון ש"גדולה לגימה שמקרבת"⁵, יאמרו כולם "לחיים",

ומסתמא גם הם – השלוחים – אומרים "לחיים" היכן שנמצאים, אם הם כבר לאחרי התפלה,

ויאחלו ויברכו – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם⁶ – "לחיים עם כל הפירושים", ובמילא, לא יצטרכו לבקש בקשות פרטיות, וכל העניינים שצריכים להיעשות על-ידם יהיו בהצלחה מופלגה.

* * *

ב. מפרשת מסעי – באים ל"אלה הדברים", "משנה תורה".

אף-על-פי שמשמעות דברי הגמרא⁷ שד' ספרים הראשונים יש בהם מעלה יתירה לגבי ספר דברים, מכל מקום, יש מעלה בספר זה, שבו נאמר "אלה הדברים אשר דבר משה", ועל דרך מה שכתוב⁸ "זכרו תורת משה עבדי", שאף-על-פי שלפי הפירוש הפשוט ופירוש האמיתי קאי על כל התורה, מכל מקום, המפורש בקרא, "תורת משה עבדי", קאי במיוחד על "אלה הדברים אשר דבר משה"⁹.

ב"אלה הדברים אשר דבר משה" ישנם כמה הוספות, חידושי דינים והוראות כו', שלא מצינו בד' ספרים הראשונים. ולכאורה: כיון שספר דברים אינו אלא חזרה על דיני התורה שנאמרו לפני זה, כיצד יש בזה חידושים?

אך העניין הוא, שזוהי מעלת ה"סך-הכול" – שזהו ענינו של ספר דברים שהוא ה"סך-הכול" של כל התורה:

ב"סך-הכול" ישנה הנקודה של כל העניינים, ואף שאין בזה חידוש, שהרי הכול נלקח ממה שיש כבר לפני כן, מכל מקום, יש עניינים שלפני כן היו באופן אחר, וכאשר נעשה ה"סך-הכל" מתגלה מה שלא היה ניכר לפני כן.

ועל דרך המעלה שבספירה היותר אחרונה, שבה כלולים כל הספירות שלפני זה – שלאמיתו של דבר מושרשת היא ומגעת למקום שלמעלה מכל הספירות¹⁰.

וזהו עניין "אלה הדברים אשר דבר משה" – דאף שעניינים אלו נלקחו מהספרים שלפני זה, ואם כן יכול מישהו לחשוב: לשם מה זקוק אני להוראותיו של משה, יכולני לקחת את הדברים מהיכן שמשה לקחם? – על כך אומרים לו: לא תוכל לבדך לגלות את הדברים, כי אם משה רבינו – "אלה הדברים אשר דבר משה",

ועניין זה גופא שמשה לוקח את ה"סך-הכול" מהספרים שלפני זה – הנה גם זה ניתן למשה מסיני, והיינו, שכשם שענייני התורה עצמם כפי שהם כלולים בהעלם ניתנו למשה מסיני, כמו כן גם הגילוי שנתגלה ב"משנה תורה" ניתן למשה מסיני,

ומי שמכחיש חס-ושלום ואומר על אות אחת ב"משנה תורה" שלא ניתנה למשה מסיני – הרי זה כופר בתורה, כפסק הרמב"ם¹¹.

ג. ובנוגע לענייננו:

ישנם כאלו שטועים וסבורים שאין צורך ב"ממוצע", אלא הוא והקב"ה... אך האמת אינו כן, אלא כמו שכתוב¹² "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", והיינו, שעל-ידי האמונה במשה עבדו נעשה "ויאמינו בה'"¹³. כאשר חסרה האמונה במשה, חסר גם ב"ויאמינו בה'", ועל-ידי האמונה במשה עבדו נעשה "ויאמינו בה'" בהוספה ובאופן נעלה יותר.

וכן הוא גם בנוגע למשה שבכל דור ודור¹⁴, עד למשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר.

ובמילא יש לדעת שכל ההוראות שנתגלו ונמסרו על-ידי "משה עבדו", שהוא ה"ממוצע המחבר"¹⁵, הם עניינים עיקריים, כיון שעל-ידי "משה עבדו" נעשה "ויאמינו בה'". ואין לחשוב שהוא בעצמו יוכל לגלות ולפעול כו', כיון שמדובר אודות עניינים שניתנו מסיני למשה דווקא. ודווקא על-ידי ההוראות שמקבלים אנו ממשה שבדורנו, נעשה אצלנו "ויאמינו בה'".

ועניין זה אינו באופן של "חוקה חקקתי גזירה גזרתי"¹⁶, שאין לזה מקום בשכל, אלא זהו עניין שרואים במוחש – שעל-ידי זה ש"אנכי עומד בין הוי' וביניכם" מיתוסף ב"להגיד לכם את דבר הוי'"¹⁷.

ודווקא בכוחו של משה להתחיל "משנה תורה" עם חטא העגל¹⁸, ולא להתפעל אלא לילך הלאה והלאה, עד לסיום – "לעיני כל ישראל", שזהו עניין הראייה.

(משיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז. תורת מנחם, כרך יז, עמ' 130-132)

________________________

1)     ראה שיחת ח"י תמוז (לעיל ע' 112). וש"נ.

2)     בהקדמתו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 78).

3)     עקב יא, יב.

4)     ראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 26. וש"נ.

5)     ראה סנהדרין קג, סע"ב ואילך.

6)     סה"ש תש"ז ע' 138. ה'שי"ת ע' 376. ועוד.

7)     מגילה לא, ב.

8)     מלאכי ג, כב.

9)     ראה פי' עיון יעקב לע"י ב"ב יד, ב.

10)   ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' נז. וש"נ.

11)   הל' תשובה פ"ג ה"ח.

12)   בשלח יד, לא.

13)   ראה מכילתא עה"פ.

14)   ראה תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).

15)   ראה סה"ש תורת שלום ע' 158.

16)   תנחומא חוקת ג. ועוד.

17)   ואתחנן ה, ה.

18)   ר"פ דברים ובספרי ופרש"י.