"אינני יודע אם אזכה לראות אותך שוב, אבל בקשה אחת לי אליך: הישאר יהודי" – אלה היו המילים האחרונות ששמע דב לנדאו מאביו, הרב בנימין לנדאו הי"ד, קודם שהנאצים קרעו אותו ממנו ושלחו אותו אל הלא-נודע.
דב לא ראה עוד את אביו, וגם לא את אימו ואת שאר בני משפחתו. בניסי-ניסים ניצל מהתופת, לאחר שהיה עד למראות זוועה איומים, עלה לארץ-ישראל והקים משפחה. בשנים האחרונות הוא מלווה קבוצות של בני-נוער למחנות ההשמדה בפולין ומספר להם, מכלי ראשון, את אשר ראו עיניו.
ספרי-תורה בלהבות
דב נולד בפולין להורים חסידי בובוב. הוא היה הבכור משלושת אחיו. "לאבי היה קשר מיוחד עם האדמו"ר מבובוב הי"ד", הוא מספר השבוע. "כשנכנסו הגרמנים הם הוציאו את ספרי-התורה וספרי הקודש מבית-הכנסת, שפכו עליהם בנזין והציתו הכול. השמים היו אדומים. כולנו היינו באבל".
לאחר-מכן החלו הנאצים לחפש צעירים יהודים לעבודות. "מי שלא הסכים לצאת מהבית ולציית להוראות, נורה במקום. עד היום עומדת לנגד עיניי דמותו של הנאצי הממונה על המיון, מתהלך לצד כלב אימתני בין הבתים". גם דב הצטרף לקבוצת צעירים שנלקחה לעבודות.
פרידה במחנה
אף שהיה צעיר לימים הוא זוכר עד היום כל פרט, ובכלל זה תאריכים ומספרים. 'אנציקלופדיה מהלכת', מכנים אותו מכריו. "בי"ד באלול תש"ג הורו הנאצים לכל היהודים להתרכז במגרש", הוא חוזר אל אימי הימים ההם. "המרצחים הורו לי ולאבי ללכת ימינה – לחיים, ולסבי הורו ללכת שמאלה - למוות. לסבא היה קשה ללכת, והם שיסו בו כלב והכלב הפיל אותו. שני חיילים גררו אותו לרכבת".
לנדאו נדד ממחנה למחנה, ושמע היטב את הזעקות הבוקעות מתאי הגזים. באושוויץ עבד עם אביו. "יום אחד אבא הרגיש חולשה גדולה וביקש טיפול רפואי. פחדתי שאם יֵלך – לא יחזור, אבל הוא התעקש. רציתי ללוות אותו אך הנאצים לא הסכימו. אבא נפרד ממני ולא ראיתי אותו עוד", הוא מספר.
האחים נפתלי ולולק
לקראת סיום המלחמה הועבר עם קבוצת ילדים למחנה בוכנוולד. דב מספר: "הייתי מחזק את הילדים ואומר להם שעוד מעט המלחמה תסתיים. כמה ימים לפני השחרור ראיתי ילד מתמוטט מול עיניי. עטפתי אותו בשמיכה והבאתי אותו לצריף שלי. שמו של הילד היה נפתלי. הוא היה חולה וביקש ממני לקרוא לאחיו, לוּלק. אחרי שהאח בא ביקש ממני נפתלי לשמור עליו. האח הצעיר הוא כיום הרב ישראל-מאיר לאו, ואחיו הגדול הוא נפתלי לביא".
לאחר השואה עלה דב לארץ. הוא השתתף במלחמת השחרור, ובקרב על גוש-עציון נפל בידי הירדנים. לבסוף שוחרר בעסקת שבויים. הוא מביט על זרועו, שעליה מקועקע המספר 161400, ואומר: "אני זוכר יום-יום את השואה, אבל חי את התקומה. הצלחתי לשרוד ולהקים את משפחתי מחדש בזכות הנחישות היהודית והאמונה".
לקום מהאפר. לנדאו מחזיק בתמונת האדמו"ר מבובוב הי"ד
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
