עבודת פרך
"ויעבידו מצרים את בני-ישראל בפרך" (שמות א,יג). הרמב"ם (הלכות עבדים א) אומר ש'עבודת פרך' היא עבודה שאין לה קצבה ואין בה תועלת. גם כיום רבים משועבדים לעסקי פרנסתם בבחינת 'עבודת פרך'. על-פי התורה אל לו לאדם להיות שקוע ראשו ורובו בעסקיו, ואין העסק צריך למנוע בעדו להתפלל בציבור ולקבוע עיתים לתורה. מי שעבודתו היא ללא קצבה – זו בעצם 'עבודת פרך'.
(הרבי מליובאוויטש)
מר לשכינה
"וימררו את חייהם" (שמות א,יד). "חייהם" מכוּון גם לשכינה הקדושה, שהיא חייהם ונשמתם של ישראל. גם לה מר, היא שותה את כוס היגונים עם בניה, כמו שנאמר "עמו אנוכי בצרה", "בכל צרתם לו צר".
(של"ה)
שעבוד רוחני וגשמי
המצרים ירדו תחילה לחייהם הרוחניים של ישראל, וערמו קשיים על שמירת התורה והמצוות. כשהעם נכנע ללחץ הרוחני, בא בעקבותיו גם שעבוד גשמי. לולא היו ישראל נכנעים ללחץ הרוחני לא היו משתעבדים בגשמיות.
(לקוטי שיחות)
מיררו לעצמם
המצרים מיררו תחילה את חיי עצמם. אף הם עבדו עבודה קשה, ובלבד שיעלה בידם לפתות את בני-ישראל, כאילו הם מתכוונים לטובתם.
(באר מים חיים)
חומר ולבנים
"וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" (שמות א,יד). יצר הרע מנסה להכשיל את האדם בשתי דרכים: "בחומר ובלבנים" – לעיתים הוא מושך בגלוי לעבר החומרנות ('בחומר'), ולעיתים הוא מתחזה לטהור וללבן ('ובלבנים'), כאילו כוונותיו טהורות ונקיות.
(רבי שמואל מסלונים)
תועלת ברדיפות
"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א,יב). דווקא מפני שהמצרים עינו את בני-ישראל הם פרו ורבו ונהפכו לעם גדול. אילו לא היו רודפים ומענים אותם היו מתבוללים ונעשים עם מצרי גדול.
(רבי שלמה קלוגר)
עבר ועתיד
לא נאמר בתורה "וכאשר עינו אותו", אלא "וכאשר יענו אותו", בלשון עתיד. ללמדנו שכל אימת שיענו את היהודים תהיה לזה תוצאה הפוכה. ככל שירבו הרדיפות והסבל, יתחזק העם היהודי.
(אורח חיים)
קדמו ואזלו
חז"ל אומרים שבגלל קושי השעבוד נתקצרה גלות מצרים מארבע-מאות שנה למאתיים ועשר שנים. לכן הטעם על פסוק זה הוא "קדמא ואזלא", כי משום שמיררו את חייהם – קדמו ואזלו ויצאו ממצרים קודם המועד.
(הגאון מווילנה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
