לאחר שסיים יעקב אבינו לברך את כל אחד ואחד מהשבטים לפני מותו, התורה מספרת: "וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם – איש אשר כברכתו בירך אותם". מה פירוש המילים "איש אשר כברכתו"? רש"י מסביר שהברכה שנתן יעקב הייתה "הברכה העתידה לבוא על כל אחד ואחד".
משמעות הדברים בעומק יותר, שבעצם הברכה אינה יוצרת דבר חדש. שפע כבר קיים במקור ועתיד להגיע לאותו אדם. הברכה רק מגלה ומורידה את מה שכבר נמצא במקור. השפע עלול להישאר בעולם עליון יותר, להיות נעלם ונסתר, או לבוא רק לאחר זמן ממושך, וכדי למנוע את עיכוב השפע באה הברכה – הברכה גורמת לשפע לרדת ולהתגלות כאן למטה, בתוך העולם הגשמי.
הברכת הגפן
זו למעשה משמעותה של המילה 'ברכה'. במשנה מצוי הביטוי "המבריך את הגפן". ענף הגפן כבר קיים, ותופסים אותו ו'מבריכים' אותו – מכופפים אותו למטה, לקרקע, כדי שיצמח גם שם. אין זו מציאות חדשה, אלא הבאה למטה של דבר קיים. כזאת היא גם הברכה שבירך יעקב אבינו את בניו: הוא הוריד וגילה במציאות הגשמית את הטובה והשפע שעתידים לבוא על כל אחד ואחד.
אולם יש סוג אחר לגמרי של ברכה – זו ברכתו של הקב"ה. בעוד ברכתו של יהודי רק מגלה את מה שכבר קיים במקור, ברכתו של ה' מחוללת דבר חדש ויוצרת שפע שאינו קיים כלל אפילו במקור העליון.
מחוללים רצון
כוח זה, לחולל שפע חדש, קיים גם אצל יהודי, אך לא על-ידי ברכה אלא על-ידי תפילה. כשיהודי מתפלל הוא מבקש "יהי רצון מלפניך" – הוא יוצר רצון חדש אצל הקב"ה, הוא מחולל מציאות חדשה לחלוטין. אף ברכתו של הקב"ה מחוללת דבר חדש, למעלה משורשו ומקורו של המתברך.
הברכה המיוחדת הזאת של הקב"ה ניתנת גם למי שמברך יהודי. כך אמר הקב"ה לאברהם: "ואברכה מברכיך" – מי שמברך אותך אני אברך אותו. וכמובן, ברכותיו של הקב"ה נעלות לאין-ערוך מברכתו של אדם.
ברכה למברך
על ברכותיו של הקב"ה נאמר ש"תוספתו מרובה על העיקר". תוספת הברכה שהקב"ה נותן מרובה פי כמה וכמה מהברכה המקורית. כי ברכתו של אדם, ככל שתהיה גדולה, עדיין היא מוגבלת, ואילו הקב"ה אין-סופי ובלתי-מוגבל וביכולתו לתת שפע שנעלה לאין-ערוך ממה שקיים בשורשם ובמקורם של הברואים.
את הברכה הזאת הקב"ה נותן למי שמברך יהודי. כל מי שמברך יהודי שני מתברך מהקב"ה בכל הברכות שהוא-עצמו בירך ובתוספת אין-סופית בכל התחומים. הברכות האלה יורדות ומתגלות בפועל ממש, ללא העלמות והסתרים, בטוב הנראה והנגלה, בבני, חיי ומזוני רוויחי [=בבנים, חיים, ופרנסה בהרחבה].
(תורת מנחם כרך לג, עמ' 293) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
