שאלה: כיצד עונים על קדיש כשאומרים אותו כמה אבלים, וכל אחד ואחד מהם אומרו בקצב אחר?
תשובה: מנהג ישראל, עוד מימי התנאים, שהאבלים אומרים קדיש, כדי לזַכות את הרבים בעניית אמן ו"יהא שמיה רבא...", לעילוי נשמת הנפטרים.
בדורות קודמים היה נהוג בקהילות אשכנז שאין שני אנשים אומרים קדיש יחד, אלא מחלקים את ה'קדישים' בין האבלים. נכתבו על כך הרבה דיונים וסיכומים בספרי שו"ת ופוסקים. לדוגמה, נקבע שאבל בתוך 'שבעה' קודם לאבל בתוך 'שלושים'. ואם יש בעל 'יארצייט' בבית-הכנסת, נותנים לו לומר קדיש אחד.
כבר אחד מגדולי האשכנזים, רבי יעקב עמדין (היעב"ץ), כתב לפני כ-270 שנה: "ומה טוב וישר מנהג הספרדים בזה, שאם רבים המה – כולם זוכים בו, ואומרים אותו כאחד, ובטלה מחלוקת...". מאז פשטו מנהגים ספרדיים בקהילות אשכנז, בפרט על-ידי תנועת החסידות, התקבל ברובן המנהג הספרדי (חוץ מכמה מהישיבות הליטאיות ומקהילות יוצאי גרמניה).
אלא שיש לנהוג גם בזה כמנהג הספרדים, לומר כולם יחד ובבת-אחת, כדי שהציבור יוכל להאזין ולענות אחריהם אמן. ובכמה קהילות נהגו לרכז את כל האבלים סמוך לבימה או לארון-הקודש, כדי שיאמרו יחד. ולפחות רצוי שאחד מהם יאמר בקול גבוה מכולם, והאחרים יצטרפו אליו.
אם זה מקדים וזה מאחר – יענה על הראשון או האחרון אמן, ונחשב לו שענה על כולם. ואם יש ביניהם הפסק של יותר מ'תוך כדי דיבור' (=זמן אמירת המילים "שלום עליך, רבי"), יענה על כל אחד ואחד. ואם אינו מסוגל להתרכז ולהאזין לכולם, יאזין למי שיכול בלבד.
מקורות: רמ"א יו"ד שעו,ד ונו"כ. סידור יעב"ץ הוצאת אשכול ח"א עמ' שנא. שו"ת: הלכות קטנות ח"ב סי' מח. חתם סופר או"ח סי' קנט. בנין ציון סי' קכב. משנ"ב בביה"ל סו"ס קלב. גשר החיים ח"א עמ' שלג, נטעי גבריאל הל' אבלות ח"ב פמ"ז, ילקוט יוסף הל' ביקור חולים ואבלות עמ' תפג, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
