התורה מספרת כי לאחר המפגש בין יעקב לעשיו פנה עשיו להר שעיר ואילו יעקב נשאר בארץ-ישראל, בנה לעצמו בית ולעדריו בנה סוכות: "ויִבֶן לו בית, ולמקנהו עשה סוכות".
תורת החסידות רואה בפסוק הזה משמעות עמוקה. כאן באה לידי ביטוי תפיסתו של יהודי על העולם. לו, למהותו העצמית, הוא בונה בית, דירת קבע. כלומר, הדבר העיקרי בעיניו הוא הנשמה, שהיא המהות הפנימית האמיתית שלו, וכל מה שקשור בנשמה נתפס בעיניו כדבר של קבע. לעומת זה, 'מקנהו', כל קנייניו, שהם כל ענייני העולם, נתפסים בעיניו כדבר ארעי, ובעבורם הוא עושה 'סוכות', שהן דירות עראי.
העולם כסוכה
העולם הזה בכללותו נמשל לסוכה. חז"ל אומרים שה"עולם לאכסדרה [=מסדרון, פרוזדור] הוא דומה", שכן השמש נעה בשלוש רוחות בלבד – מזרח, דרום ומערב, ואילו בצפון אין השמש עוברת. לכן העולם דומה למסדרון-כניסה, שיש לו שלושה קירות בלבד, ואילו הצד הרביעי נותר פתוח.
לכן העולם דומה לסוכה, שכן גם הסוכה עשויה משלוש דפנות (כפי ההלכה שבסוכה חייבות להיות שלוש דפנות). משמעות הדבר, שענייני העולם מצד עצמם הם בבחינת 'פרוזדור' בלבד, דבר עראי, ואילו הדברים האמיתיים והקבועים הם ענייני הנשמה, תורה ומצוות.
עושים דירה
אך אף-על-פי שהסוכה היא 'דירת עראי', היהודי נדרש להפוך אותה ל'דירת קבע'. בשבעת ימי הסוכות על היהודי לראות בסוכה את דירת הקבע שלו, כמאמר חז"ל: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע".
כלומר, ענייני העולם מצד עצמם הם אכן דבר ארעי, והם אינם תופסים מקום בעיניו של יהודי, אך כאשר הוא מנצל את ענייני העולם "לשם שמים", או למעלה מזה – "בכל דרכיך דעהו" – כי-אז הוא הופך את העולם ל'דירת קבע', ועושה ממנו דירה לקב"ה.
משמעות עמוקה
כשיהודי נוהג כך, המילים "ולמקנהו עשה סוכות" מקבלות משמעות עמוקה יותר. הפירוש הראשון הוא ש'מקנהו' נחשב בעיניו דבר עראי וחולף, אך הפירוש השני הוא שהוא מחדיר לתוך 'מקנהו' את האור של 'סוכות'. ידוע שהסוכה מייצגת אור אלוקי עליון ביותר, המקיף על הכול. כאשר יהודי משתמש בענייני העולם כראוי, הוא מחדיר את האור הזה בתוך ענייני העולם.
במצב כזה ענייני העולם מקבלים חשיבות וערך מיוחדים – לא משום שהם בעלי ערך כשהם לעצמם, אלא מפני שבאמצעותם היהודי עובד את הקב"ה ועושה מהם דירה לו יתברך. בכך הם נהפכים ל'דירת קבע' ומתעלים לדרגה עליונה ביותר, שכן על-ידם מתמלאת תכלית הבריאה, כפי שתתגלה בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלמה.
(לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 91) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
