מדורים נוספים
	התקשרות 848 - כל המדורים ברצף
	מייסד "חיילי בית דוד" להבאת הגאולה
	מניצוץ משיח הפרטי למשיח כפשוטו
	צבא של "מלך עולמים"
	פרשת וירא
	הלכות ומנהגי חב"ד

במאמרו המפורסם "פסק" הרבי הרש"ב על עצמו כי הוא מעמיד ה"חיילי בית דוד" שעל-ידם תבוא הגאולה * כל אחד מ"זרעו בחיים" הרי הוא נר להאיר באמונת הגאולה * יש להחדיר את ה"יחידה" שבתורה עד "חוצה" בחינת עקביים * בדורנו שייכים הכול ללימוד פנימיות התורה והפצתה בדרכי נועם ושלום ומתוך מנוחה ותענוג * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. ידועה שיחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (שנאמרה בשמחת תורה תרס"א) בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בעניין "כל היוצא למלחמת בית דוד . . לאשתו" שתכלית ומטרת התייסדות ישיבת תומכי תמימים היא, להעמיד "חיילי בית דוד" שהם יצאו למלחמת בית דוד, היינו שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו, ויחזקו את האמונה בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו בזמן דעקבות משיחא, שאז ישנם אלו אשר "חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך".

[בעקבות משיחא ישנם כאלו אשר "חרפו עקבות משיחך", כלומר שהם לא רוצים שיכריזו ויצעקו "משיח נאו", למרות שגם הם יודעים שעל-פי ההוראה הברורה שבגמרא ומדרשי חז"ל נמצאים אנו בזמן ד"עקבות משיחך".

וזוהי מלחמתם של חיילי בית דוד – הארה וגילוי דמשיח צדקנו – לצאת כנגדם, ולחזק את האמונה בביאת משיח צדקנו].

וכמבואר בארוכה כל פרטי העניינים שנאמרו בשיחה הנ"ל [שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קורא אותה בשם מאמר]. ומכיון שהדברים נדפסו כבר – יכול כל אחד ואחד לעיין בעצמו בכל פרטי הדברים שבזה, שאז ישנו העילוי של "אותיות מחכימות", ועל-ידי זה מוצאים שם כמה עניינים מופלאים, ובאופן של "תן לחכם ויחכם עוד".

והנה מכיוון שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הכריז וגילה שהוא מייסד ומעמיד את חיילי בית דוד, אשר יצאו ל"מלחמת בית דוד" – דוד מלכא משיחא, ועל-ידי זה תבוא הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו – הרי בזה מודגשת ביותר השייכות שבין כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לדוד המלך, דוד מלכא משיחא.

[ועל דרך המבואר¹ בפירוש לשון המשנה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" – שכאשר אדם פוסק "דין" על עניין מסוים, אזי עושים עמו את ה"חשבון" שהדבר שייך גם אליו. וכתורת הבעל שם טוב . . בפירוש לשון המשנה "ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" – שהאדם פוסק "מדעתו" על הזולת, ואחר כך הרי זה מהוה פסק גם עבור עצמו – "שלא מדעתו".

ואם הדברים אמורים אודות עניין בלתי רצוי – הרי על אחת כמה וכמה שכן הוא ב"מדה טובה" (המרובה על המדה ההפכית אחת לחמש מאות פעמים כו'), ובנוגע לענייננו, הרי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע פוסק "מדעתו" שהוא הוא אשר מייסד ומעמיד את "חיילי בית דוד" שעל-ידי עבודתם ופעולתם נזכה לביאת משיח צדקנו – דוד מלכא משיחא].

ב. והנה מכיוון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", מובן שההוראה וההכרזה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד כו'" היא בתקפה גם בימינו אלו, כלומר, לא זו בלבד שהדברים שנאמרו בשעתם פועלים גם כיום, אלא הדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת" – "דברי צדיקים קיימים לעד".

ומכיוון שכל עניינים אלו נמשכים ומתבצעים על-ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו – הרי זה באופן ד"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", כמאמר רז"ל² אודות יעקב אבינו. ולהעיר שכל "נשיא" בישראל הוא בדוגמת יעקב אבינו, כידוע מה שכתוב בספרי קבלה ש"נשיא" ראשי תיבות "ניצוצו של יעקב אבינו", וטעם הדבר לפי שנשמתו של יעקב אבינו כוללת את כל הנשמות, כמבואר באגרת הקודש³ בפירוש הכתוב "ויקרא לו א-ל אלקי ישראל".

ועל-ידי כללות עבודתם של "חיילי בית דוד" פועלים את ביאת משיח צדקנו – דוד מלכא משיחא, ובפרט על-ידי החיבור דנגלה דתורה ביחד עם פנימיות התורה באופן ששניהם נעשים "תורה אחת" – שזה היה עיקר חידושו של אדמו"ר מהורש"ב ביסוד ישיבת תומכי תמימים (שתלמידיה הם היוצאים למלחמת בית דוד).

וכמובן שכדי לפעול את ביאת משיח צדקנו בגלוי זקוקים ללימוד פנימיות התורה – כפי שמביא אדמו"ר הזקן באגרת הקודש⁴ מה שכתוב ברעיא מהימנא "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמים" ובודאי שזקוקים ללמוד נגלה דתורה – כדי לדעת כיצד לקיים את המצוות בפועל ממש, כי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", ועל-ידי המעשים טובים מבטלים את סיבת הגלות – "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ולא זו בלבד שמבטלים את עניין ה"חטאינו", אלא אדרבה, מהפכים אותם ל"זכויות", "זדונות נעשו לו כזכויות".

ולכן צריכים לפעול על כל אחד ואחד מישראל שיהיה בכלל אלו שיוצאים ל"מלחמת בית דוד", כלומר שפועלים עליו שכל ענייניו הגופניים והגשמיים אינם תופסים אצלו מקום כלל (שזהו כללות העניין ד"כותב גט כריתות לאשתו" כמבואר בשיחה הנ"ל) וכל כולו מסור ונתון למלחמת בית דוד, דוד מלכא משיחא.

ומכיוון שהוא יוצא למלחמת בית דוד – הרי בודאי שהוא מצליח ומנצח כו', וחוזר בשלום לביתו, על דרך מה שכתוב "ויבוא יעקב שלם", "שלם בגופו כו' שלם בממונו כו' שלם בתורתו"⁵, באופן של "לכתחילה אריבער", ואז הוא חי עם אשתו, ונולדים להם בנים ובנות עוסקים בתורה ומצוותיה – ביתר שאר וביתר עז, מכיוון שמדובר אודות חיילי בית דוד.

* * *

ג. חידושו של אדמו"ר מהורש"ב ביסודה של ישיבת תומכי תמימים – "חיילי בית דוד" – שלימוד תורת החסידות "רזין דרזין" שבתורה, עד לעניינים שב"רזין" גופא הם באופן הכי מכוסה והכי נעלם, בחינת היחידה שבתורה⁶, יומשך גם בנגלה, עד ללימוד נגלה דתורה, ובאופן שפועל ומשפיע חיות בעבודת התפלה כו'.

ובפרטיות יותר שלימוד תורת החסידות בחינת ה"תענוג" שבתורה חודר בכל מציאות האדם עד לעקב שברגל, על דרך ובדוגמת השמן (תענוג) שמפעפע בכל דבר⁷. ויתירה מזה – "יפוצו מעינותיך חוצה", שהמעיינות עצמם באים באופן של הפצה גם במקום החוצה.

ויש לומר שזהו גם הפירוש ב"עקבות משיחך":

"משיחך" – קאי על בחינת היחידה שבכל אחד ואחד מישראל, כדאיתא בספרים⁸ שבכל אחד ואחד מישראל יש ניצוץ משיח, שזהו עניין בחינת היחידה מ"חמשה שמות (ש)נקראו לה"⁹, ניצוץ מבחינת היחידה הכללית, נשמת משיח צדקנו.

ו"עקבות משיחך" – קאי על בחינת היחידה כפי שמאירה וחודרת בכל מציאות של האדם, עד לבחינת העקב שברגל, כולל גם פעולת העקב בעניין ההליכה, עד להליכה למקום רחוק, שגם שם נמשך וחודר בחינת היחידה, על-ידי העבודה בהפצת המעיינות חוצה, גילוי והמשכת פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, גם במקום ה"חוצה".

[. .] ובפרט על-פי הידוע שעיקר הלימוד דפנימיות התורה יהיה לאחר ביאת משיח צדקנו, כמו שכתוב¹⁰ "ישקני מנשיקות פיהו", "לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"¹¹, ועד כדי כך שכל הגילויים דעתה אינם אלא עד לבחינת חיצוניות עתיק, ולעתיד לבוא יהיה הגילוי דבחינת פנימיות עתיק¹², ובמילא, העילוי שיתוסף בלימוד פנימיות התורה לאחרי ביאת משיח צדקנו הוא שלא בערך לגמרי כמו העילוי דפנימיות עתיק לגבי חיצוניות עתיק!

וביחד עם זה, צריך להיות לימוד פנימיות התורה בזמן הזה, שעל-ידי זה זוכים ללימוד פנימיות התורה לעתיד לבוא, על דרך המבואר בחסידות¹³ בפירוש מאמר רז"ל¹⁴ "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", ש"על-ידי לימוד גופי התורה בעולם הזה משיג בגן-עדן מהות ממש מהפנימיות כו'", ומזה מובן גם שצריכה להיות ההכנה בלימוד פנימיות התורה בעולם הזה, כדי לזכות ללימוד פנימיות התורה לעתיד לבוא.

ד. [. .] ליתר ביאור: גם לימוד פנימיות התורה שייך לכל אחד ואחד מישראל – שייכות שמתבטאת לא רק בכך שמקבל בירושה כל התורה כולה, כמו שכתוב¹⁵ "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", אלא שייכות שצריכה להתבטא גם בלימוד באופן של הבנה והשגה כפסק דין רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה¹⁶ ש"כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות . . זהו תיקון שלימותה כו'", ולכן אינו יכול לצאת ידי חובתו בלימודו של אחר, מכיוון שהדבר נוגע לשלימות נשמתו.

ובפרט בדורנו זה – לאחרי השיחה הידועה של אדמו"ר מהורש"ב אודות העבודה ד"חיילי בית דוד" ובפרט לאחרי הביאור וההסבר של בנו וממלא מקומו, כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, שזיכה ונתן כוח לכל אחד ואחד מאתנו, בתוככי כלל ישראל, להצטרף לעבודתם של חיילי בית דוד, לעסוק בהפצת המעיינות חוצה,

הן אלה שלמדו בעצמם בתומכי תמימים, והן אלה שלמדו אצל מי שלמד בתומכי תמימים, ואפילו אלה שראו מי שלמד בתומכי תמימים, שהרי אצל יהודי להיותו למעלה מכל הגבלה כו', פועלת גם ראיה בלבד –

הרי בודאי שכל אחד ואחד יכול וצריך ללמוד פנימיות התורה, ולעסוק בהפצת המעיינות חוצה, ובסגנון האמור – "מלחמת בית דוד", אבל בדרכי נועם ודרכי שלום, ומתוך מנוחה (כל מלאכתך עשויה¹⁷) ותענוג, על-ידי גילוי והפצת פנימיות התורה, בחינת התענוג שבתורה, הקשור עם בחינת התענוג שבאדם, והעיקר – שעל-ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

(משיחות הושענא רבה תשמ"ג ותשמ"ח. התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 251-253; תשמ"ח חלק א' עמ' 291-293)

__________________________

1)    לקו"ש ח"ד ע' 1207.

2)    תענית ה, ב.

3)    ס"ז.

4)    סכ"ו.

5)    וישלח לג, יח ובפירש"י.

6)    ראה קונטרס עניינה של תורת החסידות ס"ה ואילך.

7)    ראה חולין צז רע"א. שו"ע יו"ד סק"ה ס"ה.

8)    מאיר עינים ס"פ פינחס.

9)    ב"ר פי"ד, ט. דב"ר פ"ב, לז.

10)  שה"ש א, ב.

11)  פרש"י עה"פ.

12)  ראה פע"ח שער הק"ש רפט"ו. לקו"ת שה"ש בסופו. ובכ"מ.

13)  לקו"ת ואתחנן ו, ג. ובכ"מ.

14)  פסחים נ, א. וש"נ.

15)  ברכה לג, ד.

16)  פ"א ה"ד.

17)  מכילתא ופרש"י יתרו כ, ט. שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סש"ו סכ"א.