הביקורת העצמית הנוקבת היא ההוכחה לצמיחה רוחנית אמיתית, ואילו שביעות הרצון העצמית היא המתכון הבטוח להתנוונות רוחנית ולאובדן היוזמה והחיוּניות
העמידה בראש מורכן ביום-הכיפורים מתוך הכאה 'על חטא' אינה עולה בקנה אחד עם הרוח הכללית הנושבת בימינו. פסיכולוגים ויועצים למיניהם מעודדים את בני-האדם להיות שלמים עם עצמם, להתנער מרגשות אשם, להרגיש שביעות-רצון וסיפוק עצמי. על-פי התפיסה הזאת החולשות והמעידות הן תכונה אנושית טבעית, ואין סיבה להיות מוטרדים מהן.
לא-אחת אנחנו פוגשים בני-אדם המביעים שביעות-רצון מעצמם וממצבם הרוחני. ובאמת, הם אנשים טובים והגונים, שממלאים את חובותיהם כלפי עצמם וכלפי סביבתם, וגם שומרים על מידה סבירה של מסורת ושל קיום מצוות. אי-אפשר לומר שהם בני-אדם רעים. ופתאום הם נדרשים לבוא אל בית-הכנסת ולהתוודות על רשימה ארוכה על חטאים ועוונות.
לא 'שמח בחלקו'
המסורת היהודית מלאה סיפורים על גדולי ישראל, צדיקים ועובדי ה' בכל ליבם ובכל נפשם, שהיו מלאי רעד וחרדה לקראת יום-הדין. קדושי-עליון, שניצלו עד תום כל דקה בשנה החולפת, בכו במר-ליבם בערב יום-הכיפורים מתוך תחושת בושה וכלימה, כיצד יוכלו לשאת פנים אל בורא-העולם, לאחר שהם דלי-מעש ומלאי פגמים ועוונות. וכי זו הלקאה עצמית מיותרת?
אלא שדווקא הביקורת העצמית הנוקבת היא ההוכחה לצמיחה רוחנית אמיתית, ואילו שביעות הרצון העצמית היא המתכון הבטוח להתנוונות רוחנית ולאובדן היוזמה והחיוּניות. אדם גדול באמת לעולם איננו שבע-רצון מעצמו. הוא תובע מעצמו עוד ועוד, וככל שהוא מתעלה, הוא שואף לגבהים חדשים. מי שמרגיש שאצלו 'הכול בסדר' רק מוכיח בכך עד כמה מצבו אינו 'בסדר'.
תכונת 'השמח בחלקו' נפלאה בכל הקשור לעולם החומר. ככל שאדם שמח יותר במה שיש לו ואינו שואף לאגור עוד כסף ועוד נכסים – כן גדל אושרו ("איזהו עשיר, השמח בחלקו"). אך בכל הקשור לנכסים רוחניים – תכונת ה'שמח בחלקו' היא תכונה גרועה מאוד. בעולם הרוח האדם נדרש לשאפתנות מתמדת, ואם לא-כן, הוא קופא על שמריו ונסוג לאחור.
האדם נדרש להיות שרוי בצמיחה מתמדת. לעולם אין הוא רשאי לומר: כבר אין לי מה לשפר. כל עוד רוח-חיים באפו יש לו הכוח, וממילא מוטלת עליו החובה, להוסיף ולהתקדם ולהשתפר. תמיד אפשר להוסיף בתורה ובמעשים טובים, כי התורה אין-סופית ולטוב אין גבול.
אם האדם מקפיא את התקדמותו ונשאר באותו מצב, אין הוא מנצל, למעשה, את הימים והשנים שהעניק לו הקב"ה. ההתקדמות וההתעלות המתמדת מעניקות תוכן מחודש לכל יום חדש ולכל שנה חדשה. האדם מקבל את הימים והשנים הנוספים בזכות, שכן הוא זקוק להם כדי להשיג יעדים חדשים בחייו הרוחניים.
חיים אמיתיים
כל אדם שיעשה חשבון-נפש אמיתי ימצא כי הוא רחוק מאוד משלמות, ועדיין לפניו כר נרחב להשתפרות ולהתעלות. אולי אין הוא מקדיש די זמן ללימוד התורה. אולי יש מצוות רבות שעדיין אין הוא מקיים בשלמות הראויה. סביר להניח שיש לו הרבה לתקן ביחסים שבין אדם לחברו. זו הצמיחה האמיתית הנדרשת מיהודי חי.
יש פתגם חסידי: חיים אמיתיים פירושם – שהיום יהיה טוב יותר מיום האתמול, ושיום המחר יהיה טוב מהיום. שתהיה לנו אפוא שנה חדשה של צמיחה ושל התעלות רוחנית, וככל שנתקרב יותר אל אבינו שבשמים, כן יאיר לנו בורא-העולם את פניו ויעניק לכל יהודי את כל הדרוש לו בגשמיות וברוחניות, עד הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
