חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השלום מחבר קטבים
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1228 - כל המדורים ברצף
החזון הכפול: גלות וגאולה
יש חדש
השלום מחבר קטבים
משיח בשער
ספר לזמן קצר
נס המים
בציפייה למקדש
עיקר הגלות – השכחה
הנקמה: ניקוי אבני הכותל
לימוד תורה בתשעה באב

משה בירך את בני-ישראל ואמר להם: "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם". חז"ל מסבירים שכאשר משה רבנו בירך את בני-ישראל, טענו כלפיו: "משה, אתה נותן קצבה לברכתנו" (כי אמר "יוסף עליכם ככם אלף פעמים", ועצם נקיבת המספר יש בה הגבלה. וזאת בשעה שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ריבוי אין-סופי: "אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ – גם זרעך יימנה").

ענה להם משה: "זו משלי הוא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם". כלומר, אני מברך אתכם שתתרבו פי אלף, אבל הקב"ה יברך אתכם בריבוי בלתי-מוגבל.

כלי מחזיק

עם זה, כדי שברכתו המופלאה של הקב"ה תתקבל אצלנו, עלינו לעשות 'כלים' לברכה. ומהו הכלי לברכה? – אמרו חז"ל: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום". על-ידי השלום נהיה כלים לברכה האין-סופית של הקב"ה.

אולם כאן מתעוררת שאלה: אם הברכה האלוקית היא אין-סופית ובלתי-מוגבלת, איך ייתכן שתוכל להתלבש ב'כלי מחזיק ברכה'? הלוא 'כלי' הוא דבר מוגבל, ואיך יוכל להחזיק ברכה בלתי-מוגבלת?

שלום במרומים

בדיוק לשם כך נדרש השלום. עניינו של 'שלום' שהוא מחבר שני הפכים. למשל, חז"ל אומרים שהמלאך מיכאל הוא שר של מים והמלאך גבריאל הוא שר של אש, ואיך מים ואש יכולים לשכון יחדיו? על כך נאמר "עושה שלום במרומיו" – הקב"ה עושה שלום ביניהם ומחבר אותם. הרי שהשלום מחבר את ההפכים.

לכן השלום הוא 'כלי מחזיק ברכה'. גם כאן יש צורך לחבר ניגודים. הברכה של הקב"ה היא אין סופית ובלתי-מוגבלת, ואיך תוכל לשרות ב'כלי מחזיק ברכה', שמעצם הגדרתו הוא מוגבל? אלא זה כוחו של השלום, שבו שורה הכוח הבלתי-מוגבל של הקב"ה, שיכול לחבר את ההפכים.

שילוב הניגודים

השלום האמיתי קשור דווקא עם התורה ומצוותיה, כמו שנאמר: "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם". גם התורה מחברת את ההפכים. מצד אחד יש בתורה מידה והגבלה. המצוות תלויות במגבלות הזמן והמקום, וגם בלימוד התורה יש מגבלות – יש מקומות שאסור ללמוד בהם תורה; חובה לברך 'ברכת התורה' קודם שלומדים תורה ועוד. ומנגד התורה בלתי-מוגבלת, כלשון הפסוק "ארוכה מארץ מידהּ ורחבה מני ים".

גם עבודתו של יהודי צריכה לשלב את הניגודים. מצד אחד יהודי נדרש למסירות-נפש, להניח את השכל בצד ולהאמין בניסים ובנפלאות; ומצד שני עליו ללמוד ולהבין כל דבר בשכל ובהיגיון. גם בחיי הפרנסה יהודי נדרש לפרנס את בני-ביתו ולנהל את עסקיו בדרך הגיונית ומחושבת, ובה-בעת עליו לתת צדקה בלי שיעור ומידה, ועד לדרגת "כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו". וזה עניין השלום שמחבר את כל הניגודים, עד שהוא מביא את הגאולה האמיתית והשלמה.

(תורת מנחם כרך ב, עמ' 132)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)