נושאים נוספים
	התקשרות גליון 830 - כל המדורים ברצף
	מסירת נפש משמעותה: כך ולא אחרת!
	הגלות היא בשביל הגילוי
	רבי שלמה יצחקי (רש"י)
	פרשת חוקת
	"בן עשרים לרדוף"
	הלכות ומנהגי חב"ד

גילוי שמגיעים אליו על-ידי הגלות

והנה בכל ג' הפרטים ד"יפוצו מעיינותיך חוצה" . . היתוסף על-ידי הגאולה די"ב י"ג תמוז:

מקורו ושרשו של בעל הגאולה – ב"ליובאוויטש". ובכללות יותר – בפלך מאהילוב (או ויטעבסק), ובכללות עוד יותר – במדינה ההיא, כידוע החביבות המיוחדת שרחש בעל הגאולה ליהודים שדרו במדינה ההיא.

ואף-על-פי-כן, נסע וירד משם בגלות אחר גלות – על דרך מאמר רז"ל "עשר גלויות גלתה שכינה" – מליובאוויטש לרוסטוב וכו', עד ליציאה ממדינה ההיא, ועד לירידה הכי גדולה – בבואו לחצי הכדור התחתון, כאשר מצב היהדות לא היה בשלימות כו', עד למצב דחוצה שאין חוצה ממנו, ועל כל פנים (בהתאם לצורך לדבר בשבחם של ישראל) – ביחס להפצת המעיינות חוצה.

אמנם הכוונה הפנימית דכל עניני גלות וירידה, היא – צורך עלייה:

עניין הגלות אינו אלא בשביל הגילוי, עד לגילוי שבאין ערוך שאי אפשר לבוא אליו לולי הקדמת הגלות. ונמצא, שעל-ידי כל גלות וירידה כו' – היתוסף יותר בגילוי והפצת המעיינות חוצה, בעילוי אחר עילוי, כבכל ענייני קדושה שבהם ישנו הציווי ד"מעלין בקודש", ועל אחת כמה וכמה – אצל צדיק ונשיא בישראל.

ועד לגלות וירידה הכי אחרונה בבואו לחצי כדור התחתון – שעל-ידי זה היתוסף בהפצת המעיינות חוצה באופן שבאין ערוך לגמרי.

...ויש להוסיף באמור לעיל שעניין הגלות ("גלתה שכינה") הוא בשביל שעל-ידי זה יתוסף יותר בעניין הגילוי:

כדי לעשות מגלות גאולה, מ"גולה" "גאולה" – יש צורך להוסיף אות אל"ף, כלומר, להמשיך את האל"ף, אלופו של עולם , באמצע ה"גולה".

אבל, כדי לעשות מגלות גילוי – אין צורך בהוספת אות אל"ף, ואפילו לא בהוספת אות יו"ד (נקודה בלבד), כי אם לשנות את הניקוד – מ"גָלתה" ל"גִלתה".

ועל דרך זה בנוגע לבעל המאסר והגאולה – מ"גָלה" ל"גִלה". כלומר, שגם במצב של גלות, כאשר האל"ף, אלופו של עולם, הוא עדיין בהעלם ב"גולה" – נעשה עניין הגילוי, עד לגילוי הכי נעלה, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", כאמור שעל-ידי זה שגלה כו', עד לחצי כדור התחתון, היתוסף בגילוי החסידות "יפוצו מעיינותיך חוצה", באופן שבאין ערוך.

(משיחת ש"פ שלח תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 640)

ישנם ויהיו עוד רבות מופתי

כאשר שואלים יהודי: מה היה המופת האחרון שראה? הוא משיב: מה פתאום האחרון?! ישנם ויהיו עוד רבות מופתי, ורבות בלשון התורה פירושו יותר ויותר, עד בלי הגבלה.

עד תיכף ומיד, הגאולה האמיתית והשלימה, כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", נפלאות גם בערך לנפלאות במצרים – הן באיכות הנפלאות והן בכמות הנפלאות..

(משיחת ש"פ חוקת תנש"א. התוועדויות תנש"א ח"ג עמ' 422)